דלג לתוכן

פרשת בהעלותך – עלייה רביעית

· זמן קריאה: 2 דקות
טקסט מקראי (בהעלותך — עלייה 4 מתוך 7)

מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.

טו וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר׃
טז כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה׃
יז וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
יח עַל פִּי יְדוָד יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְדוָד יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ׃
יט וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְדוָד וְלֹא יִסָּעוּ׃
כ וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְדוָד יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְדוָד יִסָּעוּ׃
כא וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ׃
כב אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ׃
כג עַל פִּי יְדוָד יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְדוָד יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְדוָד שָׁמָרוּ עַל פִּי יְדוָד בְּיַד מֹשֶׁה׃
י א וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃
ב עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת׃
ג וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃
ד וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃
ה וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה׃
ו וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם׃
ז וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ׃
ח וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם׃
ט וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם׃
י וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם׃

במדבר ט’, ט”ו - י’, י’

עמוד הענן: נווט המדבר

“וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת”

מהרגע שהוקם המשכן, הענן שוכן עליו ביום, ובלילה נראית עליו אש. כשהענן נעלה, העם יוצא לדרך. כשהענן שוהה, גם העם שוהה.

העם אינו נע לפי החשק או לפי החשבון, אלא אך ורק על פי דיבור ה’. יום, לילה, או חודש שלם, הכול על פי הענן.

לך אחרי הענן

לפעמים אנחנו רוצים לזוז, לפעול, לפרוץ, אבל הענן עוד לא נע. ולפעמים הענן מתרומם, וצריך לצאת לדרך, גם כשלא מתחשק.

זהו חינוך לאמונה: לדעת שלפעמים להמתין היא שליחות, ולפעמים לקום עכשיו היא פקודה. החיים הם כמו מסע במדבר, וה’ שולח לנו “עננים”, איתותים וסימנים, והשאלה היא אם אנחנו קשובים.

חצוצרות הכסף: הצליל שמכוון

“עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה”

שתי חצוצרות כסף, עשויות מקשה אחת, משמשות לאותות: כינוס, מסע, וגם מלחמה או שמחה.

  • בשתי החצוצרות נאספת כל העדה אל פתח אוהל מועד.

  • בחצוצרה אחת נאספים הנשיאים בלבד.

  • תרועה היא אות למחנות לצאת לדרך.

  • תקיעה בלי תרועה היא אות לכינוס העם.

  • במלחמה, החצוצרות הן זיכרון לפני ה’.

  • בחג ובמועד, החצוצרות על הקורבנות, חיבור בין שמיים לארץ.

מסר פנימי

הענן הוא השכינה. החצוצרות הן הקול שמניע את הגוף הלאומי. שניהם יחד מלמדים שחיים יהודיים הם חיי קשב: לקול, לענן, לרמזים, לתזמון ולניגון.

נקודות למחשבה

  • האם אני מסוגל לעצור ולחנות כשצריך?

  • האם אני מוכן לזוז כשמגיע הזמן, גם אם זה קשה?

  • אילו חצוצרות יש בחיים שלי, ומה מסמן לי “קדימה”?

שיהיה לך יום של קשב פנימי, אמונה, ונכונות לנוע עם הענן.

עוד שאלות על הפרשה

הצטרפו ללומדים שמתחילים את הבוקר עם תורה ו-AI

127 לומדים כל בוקר

סיכום שבועי: שאלות ותשובות + פרשת השבוע

או הצטרפו בטלגרם טלגרם →

העליות היומיות נשלחות רק בטלגרם