פרשת וירא - עלייה רביעית

לוט מקבל רשות להימלט לצוער, והמלאך מבטיח שלא יחריב אותה. כשהשמש זורחת הוא מגיע לעיר, ועל סדום ועמורה יורדות גפרית ואש. אשתו מביטה לאחור והופכת לנציב מלח. אברהם משקיף בבוקר על האזור ורואה עשן עולה מן הארץ. לוט ניצל, אך חושש להישאר בצוער ועובר עם שתי בנותיו למערה בהר. שם הן משקות אותו יין ושוכבות עמו בשני לילות, כדי להעמיד ממנו צאצאים. מן הבכירה נולד מואב, ומן הצעירה בן־עמי, אבי בני עמון. בראשית י״ט, כ״א־ל״ח

משם הסיפור חוזר לאברהם ולשרה, המגיעים לגרר. אברהם מציג את שרה כאחותו, ואבימלך מלך גרר לוקח אותה. בלילה ה׳ מזהיר את אבימלך בחלום שהיא אשת איש ומצווה עליו להשיבה. אבימלך, שלא קרב אליה, טוען שלא ידע שהיא נשואה. בבוקר הוא דורש מאברהם הסבר, ואברהם משיב שחשש שיהרגו אותו כדי לקחת את אשתו. אבימלך מחזיר את שרה, נותן לאברהם מתנות ומאפשר לו לשבת בארצו. אברהם מתפלל עליו, ואבימלך ובני ביתו נרפאים. בראשית כ׳, א׳־י״ח

בסיום העלייה מסופר על קיום ההבטחה לשרה: היא יולדת לאברהם בן במועד שקבע ה׳. אברהם קורא לו יצחק ומל אותו ביום השמיני. בראשית כ״א, א׳־ד׳

אברהם רואה חורבן, התורה מספרת גם על הצלה

אברהם חוזר אל המקום שבו עמד לפני ה׳ ומשקיף על סדום. המראה שנגלה אליו הוא עשן כבד. אבל מיד אחר כך התורה מוסיפה פרט שאינו חלק מן המראה הזה: ה׳ זכר את אברהם והוציא את לוט מתוך ההפיכה. העיר שעליה ביקש רחמים חרבה, ובכל זאת הקשר לאברהם נזכר בתוך סיפור ההצלה. בראשית י״ט, כ״ז־כ״ט

מדוע הזכירה היא של אברהם, וההצלה היא של לוט? רמב״ן חוזר אל תחילת דרכם המשותפת. לוט עזב את חרן כדי ללוות את אברהם במסעותיו. לדבריו, לולא יצא עמו היה נשאר בארץ מולדתו ולא מגיע לסדום; לא ייתכן שיציאתו עם אברהם, שנענה לציווי ה׳, תביא עליו רעה. רמב״ן קושר לכך גם את מסירותו של אברהם, שסיכן את חייו ורדף אחרי המלכים כדי להציל את לוט. רמב״ן לבראשית י״ט, כ״ט

הפירוש הזה מחזיר לסיפור את ההיסטוריה שבין השניים. אברהם ולוט כבר נפרדו, אבל ההליכה המשותפת בתחילת הדרך עדיין נוגעת לגורלו של לוט בסופה.

להתפלל על בית אחר כשגם בבית שלך חסר

בגרר אברהם נמצא במצב אחר לגמרי. שרה נלקחה ממנו, ואחרי השבתה הוא מתפלל לרפואת אבימלך וביתו. התורה מספרת שהם נרפאים ויולדים, ומיד עוברת לפקידת שרה וללידת יצחק. בראשית כ׳, י״ז עד כ״א, ב׳

רש״י רואה בסמיכות הזאת לימוד על אדם שמבקש רחמים על חברו כשהוא עצמו זקוק לאותו דבר: הוא נענה תחילה. הוא גם מדייק בסדר הזמנים: שרה כבר נפקדה לפני שאבימלך נרפא. סמיכות הסיפורים אינה אומרת שרק לאחר ריפוי בית אבימלך החל המענה לשרה. רש״י לבראשית כ״א, א׳

אפשר לקרוא כך חוט שמחבר בין חלקי העלייה: בתחילתה הקשר לאברהם עומד ללוט בתוך החורבן, ובהמשכה תפילתו של אברהם נוגעת לבית אבימלך. לצד הסיפור על הבן שייוולד לו ולשרה, נשאר בסיפור מקום גם לחייהם של אחרים.