פרשת וירא - עלייה שלישית
מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.
שני המלאכים מגיעים לסדום בערב ופוגשים את לוט בשער העיר. הוא קם לקראתם ומשתחווה, ומפציר בהם להתארח בביתו. הם נענים להזמנה, והוא מכין להם משתה ואופה מצות. אבל עוד לפני שהם מספיקים לשכב לישון, אנשי סדום מקיפים את הבית, מנער ועד זקן, ודורשים להוציא אליהם את האורחים כדי להתעלל בהם. לוט יוצא לדבר עם ההמון וסוגר אחריו את הדלת. בניסיון להגן על אורחיו הוא אף מציע להוציא במקומם את שתי בנותיו. ההמון דוחה את דבריו, מאיים גם עליו וניגש לשבור את הדלת. כעת האורחים הם שמצילים את מארחם: הם מושכים את לוט פנימה ומכים את העומדים בחוץ בסנוורים, עד שאינם מצליחים למצוא את הפתח. בראשית י״ט, א׳־י״א
בתוך הבית המלאכים מגלים ללוט שהעיר עומדת להיחרב, ומורים לו להוציא ממנה את בני משפחתו. הוא יוצא להזהיר את חתניו, אך בעיניהם דבריו נשמעים כבדיחה. השחר עולה, המלאכים מאיצים בו לצאת, ולוט עדיין מתמהמה. לבסוף הם אוחזים בידו ובידי אשתו ושתי בנותיו ומוציאים אותם אל מחוץ לעיר. עליו להימלט אל ההר, בלי להביט לאחור ובלי לעצור בדרך. אבל לוט חושש שלא יספיק להגיע, ומבקש לנוס אל עיר קטנה וקרובה שבה יוכל להישאר בחיים. בראשית י״ט, י״ב־כ׳
מדוע סדום מתנגדת לאורחים?
לוט פותח את ביתו לשני זרים, ואנשי העיר מתאספים סביבו באלימות. מה יש בעצם בואם של אורחים שמעורר תגובה כזאת?
רמב״ן מסביר שאנשי סדום רצו למנוע מאורחים להגיע לארצם. הארץ הייתה טובה, והם חששו שרבים יבואו ליהנות ממנה. הם מאסו בצדקה ולא רצו לתמוך בעניים, ולכן ביקשו להרחיק את הבאים. לפי פירושו, ההתעללות באורחים נועדה להרתיע אחרים מלבוא. כך הכנסת האורחים של לוט מקבלת משמעות נוספת: בתוך עיר שמבקשת להרחיק זרים, הוא מתעקש להכניס אותם לביתו. רמב״ן לבראשית י״ט, ה׳
אברהם ממהר, לוט מתמהמה
רש״י מסביר שאת הכנסת האורחים למד לוט בבית אברהם. רש״י לבראשית י״ט, א׳
הדמיון ניכר בסיפור: שניהם רואים את הבאים, משתחווים ומציעים להם אירוח ואוכל. אבל לצד הדמיון, כדאי לשים לב לקצב.
אצל אברהם הפעלים באים בזה אחר זה: הוא רץ לקראת האורחים, ממהר אל שרה, מבקש ממנה למהר ורץ אל הבקר. הוא עצמו מניע את ההכנות. אצל לוט, ברגע שבו צריך לצאת מסדום, המלאכים הם שמאיצים בו. הוא מתעכב, עד שהם אוחזים בידו ומוציאים אותו. אלה מצבים שונים, אך ההבדל בתנועה בולט: אברהם רץ אל הבאים; את לוט צריך להוציא. בראשית י״ח, ב׳־ז׳; בראשית י״ט, ט״ו־ט״ז
מדוע לוט מתעכב למרות הסכנה? רש״י מסביר שהוא מבקש להציל את ממונו. לפי הקריאה הזאת, האזהרה על חורבן העיר אינה מספיקה כדי שיניח מיד את רכושו ויצא. הוא מוכן לפתוח את ביתו לאחרים, אך מתקשה לעזוב את מה שיש לו בתוכו. רש״י לבראשית י״ט, ט״ז
אפשר לקרוא כך את המתח שבעלייה: לוט למד מאברהם להכניס אורחים, ואף עומד מול עיר שלמה כדי להגן עליהם. ובכל זאת, כשהוא עצמו צריך לעזוב, דרושים מי שיחזיקו בידו. מי שהפציר באורחים להיכנס לביתו זקוק עכשיו שיאיצו בו לצאת ממנו.
עוד שאלות על הפרשה
הנני בתורה: למה אברהם אומר זאת שלוש פעמים בעקדה?
אברהם עונה ״הנני״ לבורא, לבנו ולמלאך שעוצר אותו. מה הקשר למיינדפולנס יהודי, ומה אפשר ללמוד מכאן על נוכחות, הקשבה והיכולת לעצור?
שרה אמרה ״ואדני זקן״ אבל הבורא ציטט אותה מול אברהם ואמר ״ואני זקנתי״. מה אפשר ללמוד מזה על שלום בית?
שרה אמרה ״ואדני זקן״, אבל כשה׳ העביר את דבריה לאברהם נאמר ״ואני זקנתי״. מה למדו חז״ל מהשינוי הזה, וכיצד רמב״ן מסביר את היחס בין אמת לשלום?