Parashat Bereshit - Insights and Questions
·
12 min read
Torah Text (Bereshit)
Read the biblical text and try to understand it on your own, before reading the commentary.
א א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃
1:1 Bereshit bara Elohim et hashamayim ve'et ha'aretz
ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׃
2 veha'aretz haytah tohu vavohu vechoshech al pnei tehom veruach Elohim merachefet al pnei hamayim
ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׃
3 vayomer Elohim yehi or vayehi or
ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׃
4 vayar Elohim et ha'or ki tov vayavdel Elohim bein ha'or uvein hachoshech
ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׃
5 vayikra Elohim la'or yom velachoshech kara laylah vayehi erev vayehi voker yom echad
ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׃
6 vayomer Elohim yehi rakia betoch hamayim vihi mavdil bein mayim lamayim
ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן׃
7 vaya'as Elohim et harakia vayavdel bein hamayim asher mitachat larakia uvein hamayim asher me'al larakia vayehi chen
ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי׃
8 vayikra Elohim larakia shamayim vayehi erev vayehi voker yom sheni
ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן׃
9 vayomer Elohim yikavu hamayim mitachat hashamayim el makom echad vetera'eh hayabashah vayehi chen
י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׃
10 vayikra Elohim layabashah eretz ulemikveh hamayim kara yamim vayar Elohim ki tov
יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן׃
11 vayomer Elohim tadshe ha'aretz deshe esev mazria zera etz pri oseh pri lemino asher zar'o vo al ha'aretz vayehi chen
יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׃
12 vatotze ha'aretz deshe esev mazria zera leminehu ve'etz oseh pri asher zar'o vo leminehu vayar Elohim ki tov
יג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי׃
13 vayehi erev vayehi voker yom shlishi
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׃
14 vayomer Elohim yehi me'orot birkia hashamayim lehavdil bein hayom uvein halaylah vehayu le'otot ulemo'adim uleyamim veshanim
טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן׃
15 vehayu lim'orot birkia hashamayim leha'ir al ha'aretz vayehi chen
טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים׃
16 vaya'as Elohim et shnei hame'orot hagdolim et hama'or hagadol lememshelet hayom ve'et hama'or hakaton lememshelet halaylah ve'et hakochavim
יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ׃
17 vayiten otam Elohim birkia hashamayim leha'ir al ha'aretz
יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׃
18 velimshol bayom uvalaylah ulehavdil bein ha'or uvein hachoshech vayar Elohim ki tov
יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי׃
19 vayehi erev vayehi voker yom revi'i
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם׃
20 vayomer Elohim yishretzu hamayim sheretz nefesh chayah ve'of ye'ofef al ha'aretz al pnei rekia hashamayim
כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׃
21 vayivra Elohim et hataninim hagdolim ve'et kol nefesh hachayah haromeset asher shartzu hamayim leminehem ve'et kol of kanaf leminehu vayar Elohim ki tov
כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ׃
22 vayevarech otam Elohim lemor pru urvu umil'u et hamayim bayamim veha'of yirev ba'aretz
כג וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי׃
23 vayehi erev vayehi voker yom chamishi
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן׃
24 vayomer Elohim totze ha'aretz nefesh chayah leminah behemah varemes vechayto eretz leminah vayehi chen
כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׃
25 vaya'as Elohim et chayat ha'aretz leminah ve'et habehemah leminah ve'et kol remes ha'adamah leminehu vayar Elohim ki tov
כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ׃
26 vayomer Elohim na'aseh adam betzalmenu kidmutenu veyirdu vidgat hayam uve'of hashamayim uvabehemah uvechol ha'aretz uvechol haremes haromes al ha'aretz
כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׃
27 vayivra Elohim et ha'adam betzalmo betzelem Elohim bara oto zachar unekevah bara otam
כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ׃
28 vayevarech otam Elohim vayomer lahem Elohim pru urvu umil'u et ha'aretz vechivshuha urdu bidgat hayam uve'of hashamayim uvechol chayah haromeset al ha'aretz
כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׃
29 vayomer Elohim hineh natati lachem et kol esev zorea zera asher al pnei chol ha'aretz ve'et kol ha'etz asher bo feri etz zorea zara lachem yihyeh le'okhlah
ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן׃
30 ulchol chayat ha'aretz ulchol of hashamayim ulchol romes al ha'aretz asher bo nefesh chayah et kol yerek esev le'okhlah vayehi chen
לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי׃
31 vayar Elohim et kol asher asah vehineh tov me'od vayehi erev vayehi voker yom hashishi
ב א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃
2:1 vayechulu hashamayim veha'aretz vechol tzeva'am
ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃
2 vayechal Elohim bayom hashvi'i melachto asher asah vayishbot bayom hashvi'i mikol melachto asher asah
ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃
3 vayevarech Elohim et yom hashvi'i vayekadesh oto ki vo shavat mikol melachto asher bara Elohim la'asot
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדוָד אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃
4 eleh toldot hashamayim veha'aretz behibare'am beyom asot Adonai Elohim eretz veshamayim
ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְדוָד אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׃
5 vechol siach hasadeh terem yihyeh va'aretz vechol esev hasadeh terem yitzmach ki lo himtir Adonai Elohim al ha'aretz ve'adam ayin la'avod et ha'adamah
ו וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
6 ve'ed ya'aleh min ha'aretz vehishkah et kol pnei ha'adamah
ז וַיִּיצֶר יְדוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה׃
7 vayitzer Adonai Elohim et ha'adam afar min ha'adamah vayipach be'apav nishmat chayim vayehi ha'adam lenefesh chayah
ח וַיִּטַּע יְדוָד אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר׃
8 vayita Adonai Elohim gan be'Eden mikedem vayasem sham et ha'adam asher yatzar
ט וַיַּצְמַח יְדוָד אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע׃
9 vayatzmach Adonai Elohim min ha'adamah kol etz nechmad lemar'eh vetov lema'achal ve'etz hachayim betoch hagan ve'etz hada'at tov vara
י וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים׃
10 venahar yotze me'Eden lehashkot et hagan umisham yipared vehayah le'arba'ah rashim
יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב׃
11 shem ha'echad Pishon hu hasovev et kol eretz haChavilah asher sham hazahav
יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם׃
12 uzhav ha'aretz hahi tov sham habdolach ve'even hashoham
יג וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ׃
13 veshem hanahar hasheni Gichon hu hasovev et kol eretz Kush
יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת׃
14 veshem hanahar hashlishi Chidekel hu haholech kidmat Ashur vehanahar harvi'i hu Frat
טו וַיִּקַּח יְדוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׃
15 vayikach Adonai Elohim et ha'adam vayanichehu vegan Eden le'ovdah uleshomrah
טז וַיְצַו יְדוָד אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל׃
16 vayetzav Adonai Elohim al ha'adam lemor mikol etz hagan achol tochel
יז וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׃
17 ume'etz hada'at tov vara lo tochal mimenu ki beyom achalcha mimenu mot tamut
יח וַיֹּאמֶר יְדוָד אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׃
18 vayomer Adonai Elohim lo tov heyot ha'adam levado e'eseh lo ezer kenegdo
יט וַיִּצֶר יְדוָד אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ׃
19 vayitzer Adonai Elohim min ha'adamah kol chayat hasadeh ve'et kol of hashamayim vayave el ha'adam lir'ot mah yikra lo vechol asher yikra lo ha'adam nefesh chayah hu shmo
כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׃
20 vayikra ha'adam shemot lechol habehemah ule'of hashamayim ulchol chayat hasadeh ule'adam lo matza ezer kenegdo
כא וַיַּפֵּל יְדוָד אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׃
21 vayapel Adonai Elohim tardemah al ha'adam vayishan vayikach achat mitzal'otav vayisgor basar tachtenah
כב וַיִּבֶן יְדוָד אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם׃
22 vayiven Adonai Elohim et hatzela asher lakach min ha'adam le'ishah vayevi'eha el ha'adam
כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת׃
23 vayomer ha'adam zot hapa'am etzem me'atzamai uvasar mibesari lezot yikare ishah ki me'ish lukchah zot
כד עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד׃
24 al ken ya'azov ish et aviv ve'et imo vedavak be'ishto vehayu levasar echad
כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ׃
25 vayihyu shneihem arumim ha'adam ve'ishto velo yitboshashu
ג א וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדוָד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃
3:1 vehanachash hayah arum mikol chayat hasadeh asher asah Adonai Elohim vayomer el ha'ishah af ki amar Elohim lo tochlu mikol etz hagan
ב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל׃
2 vatomer ha'ishah el hanachash mipri etz hagan nochel
ג וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן׃
3 umipri ha'etz asher betoch hagan amar Elohim lo tochlu mimenu velo tige'u bo pen temutun
ד וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן׃
4 vayomer hanachash el ha'ishah lo mot temutun
ה כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע׃
5 ki yodea Elohim ki beyom achalchem mimenu venifkechu eineichem vihyitem kElohim yod'ei tov vara
ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃
6 vatere ha'ishah ki tov ha'etz lema'achal vechi ta'avah hu la'einayim venechmad ha'etz lehaskil vatikach mipiryo vatochal vatiten gam le'ishah imah vayochal
ז וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת׃
7 vatipakachnah einei shneihem vayede'u ki eirumim hem vayitperu aleh te'enah vaya'asu lahem chagorot
ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְדוָד אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְדוָד אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן׃
8 vayishme'u et kol Adonai Elohim mit'halech bagan leruach hayom vayitchabe ha'adam ve'ishto mipnei Adonai Elohim betoch etz hagan
ט וַיִּקְרָא יְדוָד אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה׃
9 vayikra Adonai Elohim el ha'adam vayomer lo ayekah
י וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא׃
10 vayomer et kolcha shama'ti bagan va'ira ki eirom anochi va'echave
יא וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ׃
11 vayomer mi higid lecha ki eirom atah hamin ha'etz asher tziviticha levilti achol mimenu achalta
יב וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל׃
12 vayomer ha'adam ha'ishah asher natatah imadi hi natnah li min ha'etz va'ochel
יג וַיֹּאמֶר יְדוָד אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃
13 vayomer Adonai Elohim la'ishah mah zot asit vatomer ha'ishah hanachash hishi'ani va'ochel
יד וַיֹּאמֶר יְדוָד אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
14 vayomer Adonai Elohim el hanachash ki asita zot arur atah mikol habehemah umikol chayat hasadeh al gechoncha telech ve'afar tochal kol yemei chayecha
טו וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׃
15 ve'eivah ashit beincha uvein ha'ishah uvein zar'acha uvein zar'ah hu yeshufcha rosh ve'atah teshufenu akev
טז אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ׃
16 el ha'ishah amar harbah arbeh itzvonech veheronech be'etzev teldi vanim ve'el ishech teshukatech vehu yimshol bach
יז וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
17 ule'adam amar ki shama'ta lekol ishtecha vatochal min ha'etz asher tziviticha lemor lo tochal mimenu arurah ha'adamah ba'avurecha be'itzavon tochelenah kol yemei chayecha
יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׃
18 vekotz vedardar tatzmiach lach ve'achalta et esev hasadeh
יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב׃
19 beze'at apecha tochal lechem ad shuvcha el ha'adamah ki mimenah lukachta ki afar atah ve'el afar tashuv
כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי׃
20 vayikra ha'adam shem ishto Chavah ki hi haytah em kol chai
כא וַיַּעַשׂ יְדוָד אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׃
21 vaya'as Adonai Elohim le'adam ule'ishto kotnot or vayalbishem
כב וַיֹּאמֶר יְדוָד אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃
22 vayomer Adonai Elohim hen ha'adam hayah ke'achad mimenu lada'at tov vara ve'atah pen yishlach yado velakach gam me'etz hachayim ve'achal vachai le'olam
כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְדוָד אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃
23 vayeshalchehu Adonai Elohim migan Eden la'avod et ha'adamah asher lukach misham
כד וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׃
24 vaygaresh et ha'adam vayashken mikedem legan Eden et hakkeruvim ve'et lahat hacherev hamit'hapechet lishmor et derech etz hachayim
ד א וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְדוָד׃
4:1 veha'adam yada et Chavah ishto vatahar vateled et Kayin vatomer kaniti ish et Adonai
ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה׃
2 vatosef laledet et achiv et Havel vayehi Hevel ro'eh tzon veKayin hayah oved adamah
ג וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַידוָד׃
3 vayehi mikketz yamim vayave Kayin mipri ha'adamah minchah l'Adonai
ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְדוָד אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ׃
4 veHevel hevi gam hu mibechorot tzono umechelvehen vayisha Adonai el Hevel ve'el minchato
ה וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו׃
5 ve'el Kayin ve'el minchato lo sha'ah vayichar leKayin me'od vayiplu panav
ו וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ׃
6 vayomer Adonai el Kayin lamah charah lach velamah naflu fanecha
ז הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ׃
7 halo im teitiv se'et ve'im lo teitiv lapetach chatat rovetz ve'elecha teshukato ve'atah timshol bo
ח וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ׃
8 vayomer Kayin el Hevel achiv vayehi bihyotam basadeh vayakom Kayin el Hevel achiv vayahargehu
ט וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי׃
9 vayomer Adonai el Kayin ei Hevel achicha vayomer lo yadati hashomer achi anochi
י וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה׃
10 vayomer meh asita kol dmei achicha tzo'akim elai min ha'adamah
יא וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ׃
11 ve'atah arur atah min ha'adamah asher patztah et piha lakachat et dmei achicha miyadecha
יב כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ׃
12 ki ta'avod et ha'adamah lo tosef tet kochah lach na vanad tihyeh va'aretz
יג וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְדוָד גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא׃
13 vayomer Kayin el Adonai gadol avoni mineso
יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי׃
14 hen gerashta oti hayom me'al pnei ha'adamah umipanecha esater vehayiti na vanad ba'aretz vehayah chol motz'i yahargeni
טו וַיֹּאמֶר לוֹ יְדוָד לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְדוָד לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ׃
15 vayomer lo Adonai lachen kol horeg Kayin shiv'atayim yukam vayasem Adonai leKayin ot levilti hakot oto kol motz'o
טז וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְדוָד וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן׃
16 vayetze Kayin milifnei Adonai vayeshev be'eretz Nod kidmat Eden
יז וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ׃
17 vayeda Kayin et ishto vatahar vateled et Chanoch vayehi boneh ir vayikra shem ha'ir keshem beno Chanoch
יח וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ׃
18 vayivaled laChanoch et Irad ve'Irad yalad et Mechuya'el uMechiya'el yalad et Metusha'el uMetusha'el yalad et Lamech
יט וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה׃
19 vayikach lo Lemech shtei nashim shem ha'achat Adah veshem hashenit Tzilah
כ וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה׃
20 vateled Adah et Yaval hu hayah avi yoshev ohel umikneh
כא וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב׃
21 veshem achiv Yuval hu hayah avi kol tofes kinor ve'ugav
כב וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה׃
22 veTzilah gam hi yaldah et Tuval Kayin lotesh kol choresh nechoshet uvarzel va'achot Tuval Kayin Na'amah
כג וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי׃
23 vayomer Lemech lenashav Adah veTzilah shema'an koli neshei Lemech ha'zenah imrati ki ish haragti lefitz'i veyeled lechaburati
כד כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה׃
24 ki shiv'atayim yukam Kayin veLemech shiv'im veshiv'ah
כה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן׃
25 vayeda adam od et ishto vateled ben vatikra et shmo Shet ki shat li Elohim zera acher tachat Hevel ki harago Kayin
כו וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְדוָד׃
26 uleShet gam hu yulad ben vayikra et shmo Enosh az huchal likro beshem Adonai
ה א זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ׃
5:1 zeh sefer toldot adam beyom bero Elohim adam bidmut Elohim asah oto
ב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם׃
2 zachar unekevah bera'am vayevarech otam vayikra et shemam adam beyom hibare'am
ג וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת׃
3 vayechi adam shloshim ume'at shanah vayoled bidmuto ketzalmo vayikra et shmo Shet
ד וַיִּהְיוּ יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
4 vayihyu yemei adam acharei holido et Shet shmoneh me'ot shanah vayoled banim uvanot
ה וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת׃
5 vayihyu kol yemei adam asher chai tesha me'ot shanah ushloshim shanah vayamot
ו וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ׃
6 vayechi Shet chamesh shanim ume'at shanah vayoled et Enosh
ז וַיְחִי שֵׁת אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת אֱנוֹשׁ שֶׁבַע שָׁנִים וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
7 vayechi Shet acharei holido et Enosh sheva shanim ushmoneh me'ot shanah vayoled banim uvanot
ח וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
8 vayihyu kol yemei Shet shteim esreh shanah utesha me'ot shanah vayamot
ט וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן׃
9 vayechi Enosh tish'im shanah vayoled et Keinan
י וַיְחִי אֱנוֹשׁ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת קֵינָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
10 vayechi Enosh acharei holido et Keinan chamesh esreh shanah ushmoneh me'ot shanah vayoled banim uvanot
יא וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
11 vayihyu kol yemei Enosh chamesh shanim utesha me'ot shanah vayamot
יב וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל׃
12 vayechi Keinan shiv'im shanah vayoled et Mahalal'el
יג וַיְחִי קֵינָן אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מַהֲלַלְאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
13 vayechi Keinan acharei holido et Mahalal'el arba'im shanah ushmoneh me'ot shanah vayoled banim uvanot
יד וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
14 vayihyu kol yemei Keinan eser shanim utesha me'ot shanah vayamot
טו וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת יָרֶד׃
15 vayechi Mahalal'el chamesh shanim veshishim shanah vayoled et Yared
טז וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת יֶרֶד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
16 vayechi Mahalal'el acharei holido et Yered shloshim shanah ushmoneh me'ot shanah vayoled banim uvanot
יז וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
17 vayihyu kol yemei Mahalal'el chamesh vetish'im shanah ushmoneh me'ot shanah vayamot
יח וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ׃
18 vayechi Yered shtayim veshishim shanah ume'at shanah vayoled et Chanoch
יט וַיְחִי יֶרֶד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת חֲנוֹךְ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
19 vayechi Yered acharei holido et Chanoch shmoneh me'ot shanah vayoled banim uvanot
כ וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
20 vayihyu kol yemei Yered shtayim veshishim shanah utesha me'ot shanah vayamot
כא וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח׃
21 vayechi Chanoch chamesh veshishim shanah vayoled et Metushalach
כב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
22 vayit'halech Chanoch et ha'Elohim acharei holido et Metushelach shalosh me'ot shanah vayoled banim uvanot
כג וַיְהִי כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׃
23 vayehi kol yemei Chanoch chamesh veshishim shanah ushlosh me'ot shanah
כד וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים׃
24 vayit'halech Chanoch et ha'Elohim ve'einenu ki lakach oto Elohim
כה וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת לָמֶךְ׃
25 vayechi Metushelach sheva ushmonim shanah ume'at shanah vayoled et Lamech
כו וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
26 vayechi Metushelach acharei holido et Lemech shtayim ushmonim shanah ushva me'ot shanah vayoled banim uvanot
כז וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
27 vayihyu kol yemei Metushelach tesha veshishim shanah utesha me'ot shanah vayamot
כח וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן׃
28 vayechi Lemech shtayim ushmonim shanah ume'at shanah vayoled ben
כט וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְדוָד׃
29 vayikra et shmo Noach lemor zeh yenachamenu mima'asenu ume'itzvon yadeinu min ha'adamah asher ererah Adonai
ל וַיְחִי לֶמֶךְ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נֹחַ חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת׃
30 vayechi Lemech acharei holido et Noach chamesh vetish'im shanah vachamesh me'ot shanah vayoled banim uvanot
לא וַיְהִי כָּל יְמֵי לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת׃
31 vayehi kol yemei Lemech sheva veshiv'im shanah ushva me'ot shanah vayamot
לב וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת׃
32 vayehi Noach ben chamesh me'ot shanah vayoled Noach et shem et Cham ve'et Yafet
ו א וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם׃
6:1 vayehi ki hechel ha'adam larov al pnei ha'adamah uvanot yuledu lahem
ב וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ׃
2 vayir'u vnei ha'Elohim et bnot ha'adam ki tovot henah vayikchu lahem nashim mikol asher bacharu
ג וַיֹּאמֶר יְדוָד לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה׃
3 vayomer Adonai lo yadon ruchi va'adam le'olam beshagam hu basar vehayu yamav me'ah ve'esrim shanah
ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם׃
4 hanefilim hayu va'aretz bayamim hahem vegam acharei chen asher yavo'u bnei ha'Elohim el bnot ha'adam veyaldu lahem hemah hagiborim asher me'olam anshei haShem
ה וַיַּרְא יְדוָד כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם׃
5 vayar Adonai ki rabah ra'at ha'adam ba'aretz vechol yetzer machshevot libo rak ra kol hayom
ו וַיִּנָּחֶם יְדוָד כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ׃
6 vayinachem Adonai ki asah et ha'adam ba'aretz vayit'atzev el libo
ז וַיֹּאמֶר יְדוָד אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם׃
7 vayomer Adonai emcheh et ha'adam asher barati me'al pnei ha'adamah me'adam ad behemah ad remes ve'ad of hashamayim ki nichamti ki asitim
ח וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְדוָד׃
8 veNoach matza chen be'einei Adonai
Imagine a brand-new world at its very beginning. There are no wars, lies or jealousy, and then man arrives. Created in the image of God, he receives an entire Garden of Eden, and still manages to lose it.
Within just six chapters we move from the creation of the world to the first murder described in the Torah, and from the Garden of Eden to a humanity standing on the brink of destruction.
God creates the world in six days: light and darkness, heaven and earth, plants, stars, animals and finally man. On the seventh day He rests from the work of creation.
Adam and Eve live in the Garden of Eden, but the serpent manages to persuade Eve to eat from the fruit of the tree of knowledge. She gives some to Adam as well, and the two are forced to leave the garden.
Later Cain and Abel are born. Both bring offerings to God. Abel’s offering is accepted, while Cain’s offering is not. Cain is filled with anger, and later murders his brother.
Humanity multiplies, develops and builds a culture, but violence and evil spread as well, until the Holy One, blessed be He, decides to wipe off the face of the ground man, and with him the animals, the creeping things and the birds of the sky (Genesis 6:7).
And then, precisely when everything seems lost, the Torah ends the parashah with one man who finds favor in the eyes of the Holy One, blessed be He: Noah. Within the approaching destruction, a spark of hope appears.
Source: Genesis 1:1 - 6:8
1. How was there light before there was a sun?
The light appears already on the first day, but the luminaries are created only on the fourth day!
An interpretive thought: perhaps the Torah invites us to think that light is not only something physical, but also an expression of order, of hope and of a new beginning.
Genesis 1:3; 1:14-19
2. The first time the Torah says explicitly of a certain situation that it is not good is when man is alone!
Even before the sin of the tree of knowledge, God determines that it is not good for man to be alone.
Insight: even in a perfect world, in which man lacks nothing materially, he lacks human connection. Perhaps precisely here lies one of the deep messages of creation: wholeness is not necessarily self-sufficient solitude, but the ability to live with the other.
Genesis 2:18
3. Who said that Eve ate an apple?
This is perhaps the most famous detail in the story, but the Torah does not identify the forbidden fruit as an apple at all!
Insight: sometimes we are so sure we know a story well that we stop checking what is actually written in it.
Genesis 3:1-6
4. God drives Adam and Eve out, but first sees to their clothing.
After the sin and the punishment, God prepares garments of skin for Adam and Eve and clothes them.
A moving interpretive insight: even when man fails and has to bear the consequences, the care for him does not disappear. One can see here a combination of responsibility and compassion.
Genesis 3:21-24
5. The first murder in the Torah is not between enemies, but between brothers.
Cain does not kill a stranger. He kills his own brother, Abel.
And the most surprising part? Even before the murder God warns Cain about sin and sets before him the possibility of ruling over it.
Insight: feelings such as jealousy and anger do not have to determine our actions. The choice of what to do with them is still in our hands.
Genesis 4:3-10
Notice the striking contrast: at the beginning of the parashah God looks at creation and sees that it is very good (Genesis 1:31). At its end He sees the great evil that has developed in the heart of man (Genesis 6:5).
My interpretation: Parashat Bereshit is not only a story about how the world was created. It is a story about the question of what we, human beings, do with the world we received.
And it ends in hope: despite everything that went wrong, one Noah manages to find favor in the eyes of God (Genesis 6:8).
Perhaps this is the most beautiful message: even when it seems that the whole world is going in the wrong direction, one person can be the beginning of a change.
Two questions of the Holy One, blessed be He: Where are you, and where is Abel your brother
There are two questions of the Holy One, blessed be He, in Parashat Bereshit, which appear in two different stories. But when we connect them, an especially deep idea is revealed.
And the surprising part? Both appear in verse 9, in two consecutive chapters!
After Adam sins and eats from the tree of knowledge, the Holy One, blessed be He, asks him:
“ayekah” (Where are you?) (Genesis 3:9)
One chapter later, Cain murders his brother Abel. And the Holy One, blessed be He, asks him:
“ei Hevel achicha” (Where is Abel your brother?) (Genesis 4:9)
The first time, the Holy One, blessed be He, asks man where he himself is. The second time, He asks man where his brother is.
The connection between the two questions is already found in Radak’s commentary on Genesis 4:9. Following this comparison, one may suggest a further conceptual reading: the first question stirs man to examine his responsibility for his own actions, and the second stirs him to examine his responsibility for his brother.
One can see here the two great tests of man in the world.
The first test - responsibility for yourself.
Are you able to look at your actions, face your mistakes and not run away from the truth?
The second test - responsibility for the other.
Do you see the pain of the other? Are you able to care for your brother and not think only of yourself?
And that is not all.
When the Holy One, blessed be He, asks Cain about Abel, Cain answers:
“hashomer achi anochi” (Am I my brother’s keeper?) (Genesis 4:9)
One can understand the whole story of the murder as a terrible attempt to evade responsibility for the other.
My interpretation: the Torah begins with the creation of heaven and earth, but very quickly shifts the focus of the story to moral questions.
Man is not measured only by what he knows, by what he achieves or by what he creates.
He is measured also by his ability to answer two basic questions:
Where do you stand morally? And where is your brother when he needs you?
And perhaps this is the great insight: a whole world can be created in six days, but building a human world in which people take responsibility for one another is a task that continues to this day.
Note: the fact that both questions appear in verse 9 in two consecutive chapters is an interesting observation. However, the accepted chapter division and the numbering of the verses are late, although the division into verses itself is ancient. Therefore the numbering should not be seen as evidence of an original intention of the Torah.
Questions on Parashat Bereshit
Secrets of the creation of the world
- How can it be that the light was created on the first day, but the sun and the moon were created only on the fourth day? What exactly lit the world during the first three days, and is this a light entirely different from the light we know? (Genesis 1:3-19)
- Why is it precisely on the second day of creation that it is not said that the creation is good, while on the third day it is said twice that it is good? Is a secret hidden here about the divisions and separations in the world? (Genesis 1:6-13)
- Why does the Torah at first describe the sun and the moon as two great luminaries, but immediately afterwards describe one as great and one as small? Did a change take place here, and what can be learned from it about jealousy and status? (Genesis 1:16)
- Why are evening and morning described on all six days of creation, while precisely on the seventh day this description disappears? Is there a special meaning to the fact that the Torah does not describe the end of the seventh day in the same way? (Genesis 1:5-31; 2:1-3)
- Why does the Torah describe the creation of man in two ways that seem different from each other? In the first chapter male and female are created together, while the second chapter tells of the forming of the woman from the man. What is the meaning of the difference? (Genesis 1:26-27; 2:7-22)
The great mysteries of the Garden of Eden
- What does the creation of man in the image of God really mean? Is it intellect, soul, free choice, or something far deeper that changes our understanding of the worth of every person? (Genesis 1:26-27)
- How is it possible that in the Garden of Eden, even before the sin, there was already something that was not good? Why is it precisely man’s loneliness that is described as a lack in the world God created? (Genesis 2:18)
- Why was man required to work and keep the Garden of Eden even before he sinned? If work is sometimes seen as a result of the sin, why did man already have a task in the Garden of Eden? (Genesis 2:15; 3:17-19)
- Why did God place in the Garden of Eden both the tree of knowledge and the tree of life, but at first forbid precisely eating from the tree of knowledge? And what is the mysterious connection between knowing good and evil and eternal life? (Genesis 2:9-17; 3:22-24)
- Did the serpent manage to make Eve stumble with just one question? How did he change the presentation of the divine command right at the start of the conversation, and what can be learned from this about psychological manipulation? (Genesis 3:1-5)
- Who added the prohibition against touching the tree of knowledge, when in the original command it was eating that was forbidden? Was this change one of the keys to the success of the serpent’s temptation? (Genesis 2:16-17; 3:2-3)
- The serpent promised Eve that their eyes would be opened, and they were indeed opened. So why was the first thing they discovered precisely their nakedness? What deep secret about consciousness, shame and knowledge is hidden here? (Genesis 3:4-7)
- Why did God ask Adam where he was, even though He knows everything? Is this a question about a physical place at all, or can one see in it one of the deepest questions ever asked of man? (Genesis 3:8-9)
- Why did Adam blame Eve, and Eve blame the serpent, instead of each of them taking full responsibility for their actions? Does the story of the first sin expose a psychological mechanism that accompanies humanity to this day? (Genesis 3:11-13)
- Why did God Himself prepare clothes for Adam and Eve after they sinned, precisely before He drove them out of the Garden of Eden? Is one of the most moving expressions of divine compassion hidden within the punishment? (Genesis 3:21-24)
- Why, after the sin, did God prevent man from reaching the tree of life and living forever? Can death be understood not only as a punishment, but also as a limitation that carries deep meaning for humanity? (Genesis 3:22-24)
Cain and Abel - the first murder and the unsolved mysteries
- What really was the difference between Cain’s offering and Abel’s offering, which caused the one to be accepted and the other not? Is the secret in the gift itself, in the person who brought it, or in a small detail in the Torah’s wording? (Genesis 4:3-5)
- The Torah tells that Cain said something to Abel just before he murdered him, but does not specify what he said. Why is this important conversation missing? And what can be discovered about the first quarrel between brothers from this silence? (Genesis 4:8)
- If God warned Cain about sin even before the murder, why did the warning not prevent the disaster? Does one of the most important secrets of free choice lie here? (Genesis 4:5-8)
- Why did God give Cain, the first murderer, a sign meant to protect him from anyone who would kill him? Does the Torah seek to teach something surprising here about justice, revenge and the possibility of a person going on living after a grave sin? (Genesis 4:13-15)
- How is it possible that Cain was sentenced to be a restless wanderer on the earth, but later we are told that he builds a city? Is this an apparent contradiction, or is there a deep connection between a sense of insecurity and the desire to build a city and perpetuate a name? (Genesis 4:11-17)
- Why is it precisely the descendants of Cain, the first murderer, who are described as connected to the development of music, herding and metalworking? Does the Torah hint that technological and cultural progress does not guarantee moral progress? (Genesis 4:17-22)
- What is the secret behind the strange speech of Lamech to his two wives, in which he speaks of killing and of a vengeance many times greater than that of Cain? Is this a description of a violent event, boasting, or a deep critique of the decline of humanity? (Genesis 4:23-24)
The mysterious secrets of the first generations
- Who was Enoch, the man whose end the Torah does not describe like the death of the others of his generation, but tells instead that God took him? What really happened to him, and why did his figure become one of the most intriguing in the stories of the first generations? (Genesis 5:21-24)
- Who were the sons of God and the Nephilim who suddenly appear at the end of Parashat Bereshit, and what is the connection between them and the decline of humanity up to the divine decision to wipe it out? And how, precisely within this dark description, does Noah appear, the man who finds favor in the eyes of God? (Genesis 6:1-8)
Daily Aliyot
Aliyah 1 of 7
Parashat Bereshit - First Aliyah
The first aliyah of Parashat Bereshit is one of the deepest and most central passages in the entire Torah. It opens the book of Genesis and sets before us the six days of creation and the Shabbat of creation, the divine act that establishes the whole world.
Aliyah 2 of 7
Parashat Bereshit - Second Aliyah
The second aliyah changes lens: from the account of the creation of the whole world to the story of the birth of man and his immediate world. It opens with the framing heading 'These are the generations of the heavens and the earth' and stresses that the purpose of creation ripens only when there is someone to recognize the good and work the land.
Aliyah 3 of 7
Parashat Bereshit - Third Aliyah
The third aliyah leads from the human search for companionship and partnership to the failure of the first moral test. Man gives names to the animals, but for man no helper opposite him was found (Genesis 2:20).
Aliyah 4 of 7
Parashat Bereshit - Fourth Aliyah
The fourth aliyah closes the gates of the garden and opens the doors of human history. Outside the garden new life is born, and the two brothers take shape as two callings.
Aliyah 5 of 7
Parashat Bereshit - Fifth Aliyah
The fifth aliyah presents the sprouting of human culture alongside a deepening of its fractures. Lamech breaks the first model of marriage: he takes two wives (Genesis 4:19).
Aliyah 6 of 7
Parashat Bereshit - Sixth Aliyah
Lamech delivers a sharp song about vengeance and protection, and then the story returns to the house of Adam and Eve. After that the sixth aliyah opens a book of families: 'This is the book of the generations of Adam' (Genesis 5:1).
Aliyah 7 of 7
Parashat Bereshit - Seventh Aliyah
The seventh aliyah seals the book of genealogy up to Noah and opens a window onto the destruction of the world and the hope of rescue. The death of Methuselah and the births of Lamech and Noah are recorded one after another.