פרשת בראשית - תובנות ושאלות
מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.
תארו לעצמכם עולם חדש לגמרי בראשיתו. אין מלחמות, שקרים או קנאה ואז מגיע האדם. נברא בצלם אלוהים, מקבל גן עדן שלם, ובכל זאת מצליח לאבד אותו.
בתוך שישה פרקים בלבד אנחנו עוברים מבריאת העולם לרצח הראשון המתואר בתורה, ומגן עדן לאנושות העומדת על סף חורבן.
אלוהים בורא את העולם בשישה ימים: אור וחושך, שמים וארץ, צמחים, כוכבים, בעלי חיים ולבסוף את האדם. ביום השביעי הוא שובת ממלאכת הבריאה.
אדם וחוה חיים בגן עדן, אבל הנחש מצליח לשכנע את חוה לאכול מפרי עץ הדעת. היא נותנת גם לאדם, והשניים נאלצים לעזוב את הגן.
בהמשך נולדים קין והבל. שניהם מביאים מנחות לה’. מנחת הבל מתקבלת, ואילו מנחת קין אינה מתקבלת. קין מתמלא כעס, ובהמשך רוצח את אחיו.
האנושות מתרבה, מתפתחת ובונה תרבות, אך גם האלימות והרוע מתפשטים, עד שהקב”ה מחליט למחות מעל פני האדמה את האדם, ועמו את הבהמה, הרמש ועוף השמים (בראשית ו, ז).
ואז, דווקא כשהכול נראה אבוד, התורה מסיימת את הפרשה באדם אחד שמוצא חן בעיני הקב”ה: נח. בתוך החורבן הממשמש ובא, מופיע ניצוץ של תקווה.
מקור: בראשית א, א - ו, ח
1. איך היה אור לפני שהייתה שמש?
האור מופיע כבר ביום הראשון, אבל המאורות נבראים רק ביום הרביעי!
מחשבה פרשנית: אולי התורה מזמינה אותנו לחשוב שאור אינו רק משהו פיזי, אלא גם ביטוי לסדר, לתקווה ולהתחלה חדשה.
בראשית א, ג; א, יד-יט
2. הפעם הראשונה שבה התורה אומרת במפורש על מצב מסוים שהוא לא טוב, היא כאשר האדם נמצא לבדו!
עוד לפני חטא עץ הדעת, אלוהים קובע שלא טוב לאדם להיות לבדו.
תובנה: אפילו בעולם מושלם, שבו לא חסר לאדם דבר מבחינה חומרית, חסר לו קשר אנושי. אולי דווקא בזה טמון אחד המסרים העמוקים של הבריאה: שלמות אינה בהכרח בדידות עצמאית, אלא היכולת לחיות עם האחר.
בראשית ב, יח
3. מי אמר שחוה אכלה תפוח?
זה אולי הפרט המפורסם ביותר בסיפור, אבל התורה כלל אינה מזהה את הפרי האסור כתפוח!
תובנה: לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו מכירים סיפור כל כך טוב, עד שאנחנו מפסיקים לבדוק מה באמת כתוב בו.
בראשית ג, א-ו
4. אלוהים מגרש את אדם וחוה, אבל קודם דואג להם לבגדים.
אחרי החטא והעונש, אלוהים מכין לאדם ולחוה כותנות עור ומלביש אותם.
תובנה פרשנית מרגשת: גם כשהאדם נכשל ונאלץ לשאת בתוצאות, הדאגה אליו אינה נעלמת. אפשר לראות כאן שילוב של אחריות וחמלה.
בראשית ג, כא-כד
5. הרצח הראשון בתורה הוא לא בין אויבים, אלא בין אחים.
קין אינו הורג אדם זר. הוא הורג את אחיו שלו, הבל.
והמפתיע ביותר? עוד לפני הרצח אלוהים מזהיר את קין מפני החטא ומציג בפניו את האפשרות לשלוט בו.
תובנה: רגשות כמו קנאה וכעס אינם חייבים לקבוע את מעשינו. הבחירה מה לעשות איתם עדיין בידינו.
בראשית ד, ג-י
שימו לב לניגוד המדהים: בתחילת הפרשה אלוהים מתבונן בבריאה ורואה שהיא טובה מאוד (בראשית א, לא). בסופה הוא רואה את הרוע הגדול שהתפתח בלב האדם (בראשית ו, ה).
הפרשנות שלי: פרשת בראשית אינה רק סיפור על האופן שבו נברא העולם. היא סיפור על השאלה מה אנחנו, בני האדם, עושים עם העולם שקיבלנו.
והיא מסתיימת בתקווה: למרות כל מה שהתקלקל, נח אחד מצליח למצוא חן בעיני אלוהים (בראשית ו, ח).
אולי זה המסר היפה ביותר: גם כשנדמה שהעולם כולו הולך בכיוון הלא נכון, אדם אחד יכול להיות התחלה של שינוי.
שתי שאלות של הקב”ה: איכה, ואי הבל אחיך
יש בפרשת בראשית שתי שאלות של הקב”ה, שמופיעות בשני סיפורים שונים. אבל כשמחברים ביניהן, מתגלה רעיון עמוק במיוחד.
והמפתיע? שתיהן מופיעות בפסוק ט’, בשני פרקים עוקבים!
לאחר שאדם הראשון חוטא ואוכל מעץ הדעת, הקב”ה שואל אותו:
“אַיֶּכָּה” (בראשית ג, ט)
פרק אחד לאחר מכן, קין רוצח את הבל אחיו. והקב”ה שואל אותו:
“אֵי הֶבֶל אָחִיךָ” (בראשית ד, ט)
בפעם הראשונה הקב”ה שואל את האדם היכן הוא עצמו. בפעם השנייה הוא שואל את האדם היכן אחיו.
את הקשר בין שתי השאלות כבר מצאנו בפירוש רד”ק לבראשית ד, ט. בעקבות ההשוואה הזאת אפשר להציע קריאה רעיונית נוספת: השאלה הראשונה מעוררת את האדם לבחון את אחריותו למעשיו, והשנייה מעוררת אותו לבחון את אחריותו לאחיו.
אפשר לראות כאן את שני המבחנים הגדולים של האדם בעולם.
המבחן הראשון - האחריות לעצמך.
האם אתה מסוגל להסתכל על מעשיך, להתמודד עם הטעויות שלך ולא לברוח מהאמת?
המבחן השני - האחריות לאחר.
האם אתה רואה את הכאב של הזולת? האם אתה מסוגל לדאוג לאחיך ולא לחשוב רק על עצמך?
וזה עוד לא הכול.
כאשר הקב”ה שואל את קין על הבל, קין עונה:
“הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי” (בראשית ד, ט)
אפשר להבין את כל סיפור הרצח כניסיון נורא להתחמק מאחריות לאחר.
הפרשנות שלי: התורה מתחילה בבריאת השמים והארץ, אבל מהר מאוד מעבירה את מוקד הסיפור לשאלות מוסריות.
האדם לא נמדד רק במה שהוא יודע, במה שהוא משיג או במה שהוא יוצר.
הוא נמדד גם ביכולת שלו לענות על שתי שאלות יסוד:
היכן אתה עומד מבחינה מוסרית? והיכן אחיך כשצריך אותך?
ואולי זה החידוש הגדול: אפשר לברוא עולם שלם בשישה ימים, אבל בניית עולם אנושי שבו אנשים לוקחים אחריות זה על זה היא משימה שנמשכת עד היום.
הערה: העובדה ששתי השאלות מופיעות בפסוק ט’ בשני פרקים עוקבים היא הבחנה מעניינת. עם זאת, חלוקת הפרקים המקובלת ומספור הפסוקים מאוחרים, אף שעצם החלוקה לפסוקים קדומה. לכן אין לראות במספור ראיה לכוונה מקורית של התורה.
שאלות על פרשת בראשית
סודות בריאת העולם
- איך יכול להיות שהאור נברא ביום הראשון, אבל השמש והירח נבראו רק ביום הרביעי? מה בדיוק האיר את העולם בשלושת הימים הראשונים, והאם מדובר באור שונה לחלוטין מהאור שאנחנו מכירים? (בראשית א, ג-יט)
- מדוע דווקא ביום השני לבריאה לא נאמר שהבריאה טובה, בעוד שביום השלישי נאמר פעמיים שהיא טובה? האם מסתתר כאן סוד על המחלוקות וההפרדות בעולם? (בראשית א, ו-יג)
- מדוע התורה מתארת בתחילה את השמש והירח כשני מאורות גדולים, אבל מיד אחר כך מתארת אחד כגדול ואחד כקטן? האם התרחש כאן שינוי, ומה אפשר ללמוד ממנו על קנאה ומעמד? (בראשית א, טז)
- מדוע בכל ששת ימי הבריאה מתוארים ערב ובוקר, אבל דווקא ביום השביעי התיאור הזה נעלם? האם יש משמעות מיוחדת לכך שהתורה אינה מתארת את סיומו של היום השביעי באותה דרך? (בראשית א, ה-לא; ב, א-ג)
- מדוע התורה מתארת את בריאת האדם בשתי דרכים שנראות שונות זו מזו? בפרק הראשון זכר ונקבה נבראים יחד, ואילו בפרק השני מסופר על יצירת האישה מן האדם. מה פשר ההבדל? (בראשית א, כו-כז; ב, ז-כב)
התעלומות הגדולות של גן עדן
- מה באמת המשמעות של בריאת האדם בצלם אלוהים? האם מדובר בשכל, בנשמה, בבחירה חופשית או במשהו עמוק הרבה יותר שמשנה את ההבנה שלנו לגבי ערכו של כל אדם? (בראשית א, כו-כז)
- איך ייתכן שבגן עדן, עוד לפני החטא, כבר היה משהו שלא היה טוב? מדוע דווקא בדידותו של האדם מתוארת כחיסרון בעולם שברא אלוהים? (בראשית ב, יח)
- מדוע האדם נדרש לעבוד ולשמור על גן עדן עוד לפני שחטא? אם העבודה נתפסת לעיתים כתוצאה של החטא, מדוע כבר בגן עדן הייתה לאדם משימה? (בראשית ב, טו; ג, יז-יט)
- מדוע אלוהים הציב בגן עדן גם את עץ הדעת וגם את עץ החיים, אבל אסר בתחילה דווקא את האכילה מעץ הדעת? ומה הקשר המסתורי בין ידיעת טוב ורע לבין חיי נצח? (בראשית ב, ט-יז; ג, כב-כד)
- האם הנחש הצליח להכשיל את חוה באמצעות שאלה אחת בלבד? איך הוא שינה את הצגת הציווי האלוהי כבר בתחילת השיחה, ומה אפשר ללמוד מכך על מניפולציות פסיכולוגיות? (בראשית ג, א-ה)
- מי הוסיף את האיסור לגעת בעץ הדעת, כאשר בציווי המקורי נאסרה האכילה? האם השינוי הזה היה אחד המפתחות להצלחת הפיתוי של הנחש? (בראשית ב, טז-יז; ג, ב-ג)
- הנחש הבטיח לחוה שעיניהם ייפקחו, והן אכן נפקחו. אז מדוע הדבר הראשון שהם גילו היה דווקא את עירומם? איזה סוד עמוק על תודעה, בושה וידיעה מסתתר כאן? (בראשית ג, ד-ז)
- מדוע אלוהים שאל את אדם הראשון היכן הוא, אף שהוא יודע הכול? האם זו בכלל שאלה על מקום פיזי, או שאפשר לראות בה את אחת השאלות העמוקות ביותר שנשאלו אי פעם את האדם? (בראשית ג, ח-ט)
- מדוע אדם הראשון האשים את חוה, וחוה האשימה את הנחש, במקום שכל אחד מהם יקבל אחריות מלאה על מעשיו? האם סיפור החטא הראשון חושף מנגנון פסיכולוגי שמלווה את האנושות עד היום? (בראשית ג, יא-יג)
- מדוע אלוהים הכין בעצמו בגדים לאדם וחוה לאחר שחטאו, דווקא לפני שגירש אותם מגן עדן? האם בתוך העונש מסתתר אחד הביטויים המרגשים ביותר של חמלה אלוהית? (בראשית ג, כא-כד)
- מדוע לאחר החטא אלוהים מנע מהאדם להגיע לעץ החיים ולחיות לנצח? האם אפשר להבין את המוות לא רק כעונש, אלא גם כהגבלה שיש בה משמעות עמוקה עבור האנושות? (בראשית ג, כב-כד)
קין והבל - הרצח הראשון והתעלומות שלא נפתרו
- מה באמת היה ההבדל בין מנחת קין למנחת הבל, שגרם לכך שמנחת האחד התקבלה ומנחת השני לא? האם הסוד נמצא במתנה עצמה, באדם שהביא אותה או בפרט קטן בלשון התורה? (בראשית ד, ג-ה)
- התורה מספרת שקין אמר משהו להבל ממש לפני שרצח אותו, אבל אינה מפרטת מה אמר. מדוע השיחה החשובה הזאת חסרה? ומה אפשר לגלות על הסכסוך הראשון בין אחים מתוך השתיקה הזאת? (בראשית ד, ח)
- אם אלוהים הזהיר את קין מפני החטא עוד לפני הרצח, מדוע האזהרה לא מנעה את האסון? האם כאן טמון אחד הסודות החשובים ביותר של הבחירה החופשית? (בראשית ד, ה-ח)
- למה אלוהים העניק לקין, הרוצח הראשון, אות שנועד להגן עליו מפני מי שיהרוג אותו? האם התורה מבקשת ללמד כאן דבר מפתיע על צדק, נקמה והאפשרות של אדם להמשיך לחיות אחרי חטא חמור? (בראשית ד, יג-טו)
- איך ייתכן שקין נידון להיות נע ונד בארץ, אבל בהמשך מסופר שהוא בונה עיר? האם מדובר בסתירה לכאורה, או שיש קשר עמוק בין תחושת חוסר ביטחון לבין הרצון לבנות עיר ולהנציח שם? (בראשית ד, יא-יז)
- מדוע דווקא צאצאיו של קין, הרוצח הראשון, מתוארים כמי שקשורים להתפתחות המוזיקה, המרעה ועיבוד המתכות? האם התורה רומזת שקדמה טכנולוגית ותרבותית אינה מבטיחה התקדמות מוסרית? (בראשית ד, יז-כב)
- מהו הסוד מאחורי הנאום המוזר של למך לשתי נשותיו, שבו הוא מדבר על הרג ועל נקמה גדולה פי כמה מזו של קין? האם זהו תיאור של אירוע אלים, התרברבות או ביקורת עמוקה על הידרדרות האנושות? (בראשית ד, כג-כד)
הסודות המסתוריים של הדורות הראשונים
- מי היה חנוך, האיש שהתורה אינה מתארת את סופו כמו את מותם של שאר בני דורו, אלא מספרת שאלוהים לקח אותו? מה באמת קרה לו, ומדוע דמותו הפכה לאחת המסקרנות ביותר בסיפורי הדורות הראשונים? (בראשית ה, כא-כד)
- מי היו בני האלוהים והנפילים שמופיעים לפתע בסוף פרשת בראשית, ומה הקשר בינם לבין הידרדרות האנושות עד להחלטה האלוהית למחות אותה? ואיך דווקא בתוך התיאור הקודר הזה מופיע נח, האיש שמוצא חן בעיני אלוהים? (בראשית ו, א-ח)
העליות היומיות
פרשת בראשית - עלייה ראשונה
העלייה הראשונה של פרשת בראשית היא אחד הקטעים העמוקים והמרכזיים ביותר בכל התורה. היא פותחת את ספר בראשית ומציגה לפנינו את ששת ימי הבריאה ואת שבת בראשית, המעשה האלוהי שמכונן את העולם כולו.
פרשת בראשית - עלייה שנייה
העלייה השנייה מחליפה עדשה: מן תיאור בריאת העולם כולו אל סיפור לידתו של האדם ועולמו הקרוב. היא נפתחת בכותרת-מסגרת ״אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ״ ומדגישה שתכלית הבריאה תבשיל רק כשיש מי שיכיר בטובה ויעבוד את האדמה.
פרשת בראשית - עלייה שלישית
העלייה השלישית מובילה מן החיפוש האנושי אחר זוגיות ושותפות אל כישלון המבחן המוסרי הראשון. האדם נותן שמות לבעלי החיים, אך ״וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״ (בראשית ב, כ).
פרשת בראשית - עלייה רביעית
העלייה הרביעית סוגרת את שערי הגן ופותחת את דלתות ההיסטוריה האנושית. מחוץ לגן נולדים חיים חדשים, ושני האחים מתגבשים לשתי שליחויות.
פרשת בראשית - עלייה חמישית
העלייה החמישית מציגה את נביטת התרבות האנושית לצד העמקה בשבריה. לֶמֶךְ פורץ את דגם הזוגיות הראשוני: ״וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים״ (בראשית ד, יט).
פרשת בראשית - עלייה שישית
לֶמֶךְ נושא שיר חריף על נקם והגנה, ואז חוזר הסיפור לבית אדם וחוה. אחר כך פותחת העלייה השישית ספר משפחות: ״זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם״ (בראשית ה, א).
פרשת בראשית - עלייה שביעית
העלייה השביעית חותמת את ספר היוחסין עד נח ופותחת חלון אל חורבן העולם ותקוות ההצלה. מותו של מתושלח ולידת למך ונח נרשמים בזה אחר זה.