Parashat Re'eh - Insights and Questions
·
12 min read
Torah Text (Re'eh)
Read the biblical text and try to understand it on your own, before reading the commentary.
כו רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה׃
11:26 Re'eh anochi noten lifneichem hayom berachah uklalah
כז אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם׃
27 Et haberachah asher tishme'u el mitzvot Adonai Eloheichem asher anochi metzaveh etchem hayom
כח וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם׃
28 Vehaklalah im lo tishme'u el mitzvot Adonai Eloheichem vesartem min haderech asher anochi metzaveh etchem hayom lalekhet acharei Elohim acherim asher lo yedatem
כט וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל׃
29 Vehayah ki yevi'acha Adonai Elohecha el ha'aretz asher atah va shamah lerishtah Venatatah et haberachah al har Gerizim ve'et haklalah al har Eival
ל הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה׃
30 Halo hemah be'ever haYarden acharei derech mevo hashemesh be'eretz haKna'ani hayoshev ba'aravah mul haGilgal etzel Elonei Moreh
לא כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ׃
31 Ki atem ovrim et haYarden lavo lareshet et ha'aretz asher Adonai Eloheichem noten lachem virishtem otah vishavtem bah
לב וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם׃
32 Ushmartem la'asot et kol hachukim ve'et hamishpatim asher anochi noten lifneichem hayom
יב א אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְדוָד אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה׃
12:1 Eleh hachukim vehamishpatim asher tishmerun la'asot ba'aretz asher natan Adonai Elohei avotecha lecha lerishtah kol hayamim asher atem chayim al ha'adamah
ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן׃
2 Abed te'abdun et kol hamekomot asher avdu sham hagoyim asher atem yorshim otam et Eloheihem al heharim haramim ve'al hageva'ot Vetachat kol etz ra'anan
ג וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא׃
3 Venitatztem et mizbechotam veshibartem et matzevotam va'asheireihem tisrefun ba'esh ufsilei Eloheihem tegade'un ve'ibadtem et shemam min hamakom hahu
ד לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַידוָד אֱלֹהֵיכֶם׃
4 Lo ta'asun ken l'Adonai eloheikhem
ה כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה׃
5 Ki im el hamakom asher yivchar Adonai Eloheichem mikol shivteichem lasum et shmo sham leshichno tidreshu uvata shamah
ו וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם׃
6 Vahaveitem shamah oloteichem vezivcheichem ve'et ma'asroteichem ve'et trumat yedchem venidreichem venidvoteichem uvchorot bekarchem vetzonchem
ז וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ׃
7 Va'akhaltem sham lifnei Adonai Eloheichem usmachtem bekhol mishlach yedchem atem uvateichem asher berachcha Adonai Elohecha
ח לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו׃
8 Lo ta'asun kechol asher anachnu osim poh hayom ish kol hayashar be'einav
ט כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
9 Ki lo vatem ad atah el hamenuchah ve'el hanachalah asher Adonai Elohecha noten lach
י וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח׃
10 Va'avartem et haYarden vishavtem ba'aretz asher Adonai Eloheichem manchil etchem veheniach lachem mikol oyveikhem misaviv vishavtem betach
יא וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַידוָד׃
11 Vehayah hamakom asher yivchar Adonai Eloheichem bo leshaken shmo sham shamah tavi'u et kol asher anochi metzaveh etchem oloteichem vezivcheichem ma'asroteichem utrumat yedchem Vekhol mivchar nidreichem asher tidru l'Adonai
יב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם׃
12 Usmachtem lifnei Adonai Eloheichem atem Uvneikhem uvnoteichem ve'avdeichem ve'amhoteichem vehaLevi asher besha'areichem ki ein lo chelek venachalah itkhem
יג הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה׃
13 Hishamer lecha pen ta'aleh olotecha bekhol makom asher tir'eh
יד כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ׃
14 Ki im bamakom asher yivchar Adonai be'achad shevatecha sham ta'aleh olotecha vesham ta'aseh kol asher anochi metzaveka
טו רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל׃
15 Rak bekhol avat nafshecha tizbach ve'achalta basar kevirkat Adonai Elohecha asher natan lecha bekhol she'arecha hatame vehatahor yochlenu katzvi vecha'ayal
טז רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
16 Rak hadam lo tokhelu al ha'aretz tishpechenu kamayim
יז לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ׃
17 Lo tuchal le'echol bish'arecha ma'asar degancha vetiroshcha veyitzharecha uvchorot bekarcha vetzonecha vechol nedarecha asher tidor venidvotecha utrumat yadecha
יח כִּי אִם לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׃
18 Ki im lifnei Adonai Elohecha tochlenu bamakom asher yivchar Adonai Elohecha bo atah uvincha uvitecha Ve'avdekha va'amatecha vehaLevi asher bish'arecha vesamachta lifnei Adonai Elohecha bekhol mishlach yadecha
יט הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ׃
19 Hishamer lecha pen ta'azov et haLevi kol yamecha al admatecha
כ כִּי יַרְחִיב יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר׃
20 Ki yarchiv Adonai Elohecha et gevulcha ka'asher diber lach ve'amarta ochlah basar ki te'aveh nafshecha le'echol basar bekhol avat nafshecha tokhal basar
כא כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְדוָד לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ׃
21 Ki yirchak mimcha hamakom asher yivchar Adonai Elohecha lasum shmo sham vezavachta mibkarcha umitzoncha asher natan Adonai lecha ka'asher tzivitcha ve'achalta bish'arecha bekhol avat nafshecha
כב אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ׃
22 Akh ka'asher ye'akhel et hatzvi ve'et ha'ayal ken tochlenu hatame vehatahor yachdav yochlenu
כג רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר׃
23 Rak chazak levilti achol hadam ki hadam hu hanafesh velo tochal hanefesh im habasar
כד לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
24 Lo tochlenu al ha'aretz tishpechenu kamayim
כה לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְדוָד׃
25 Lo tochlenu lema'an yitav lecha ulvanecha acharecha ki ta'aseh hayashar be'einei Adonai
כו רַק קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד׃
26 Rak kodashecha asher yihyu lecha undarecha tisa uvata el hamakom asher yivchar Adonai
כז וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל׃
27 Ve'asita olotecha habasar vehadam al mizbach Adonai Elohecha vedam zevachecha yishafech al mizbach Adonai Elohecha vehabasar tochel
כח שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ׃
28 Shemor veshama'ta et kol hadevarim ha'eleh asher anochi metzaveka lema'an yitav lecha ulvanecha acharecha ad olam ki ta'aseh hatov vehayashar be'einei Adonai Elohecha
כט כִּי יַכְרִית יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם׃
29 Ki yachrit Adonai Elohecha et hagoyim asher atah va shamah lareshet otam mipanecha veyarashta otam veyashavta be'artzam
ל הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי׃
30 Hishamer lecha pen tinakesh achareihem acharei hishamdam mipanecha ufen tidrosh le'Eloheihem lemor eichah ya'avdu hagoyim ha'eleh et Eloheihem ve'e'eseh ken gam ani
לא לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַידוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת יְדוָד אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם׃
31 Lo ta'aseh khen l'Adonai Elohecha ki kol to'avat Adonai asher sane asu le'Eloheihem ki gam et beneihem ve'et benoteihem yisrefu va'esh le'Eloheihem
יג א אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ׃
13:1 Et kol hadavar asher anochi metzaveh etchem oto tishmeru la'asot lo tosef alav velo tigra mimenu
ב כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת׃
2 Ki yakum bekirbecha navi o cholem chalom venatan elecha ot o mofet
ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם׃
3 Uva ha'ot vehamofet asher diber elecha lemor nelchah acharei Elohim acherim asher lo yedatam vena'ovdem
ד לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃
4 Lo tishma el divrei hanavi hahu o el cholem hachalom hahu ki menaseh Adonai Eloheichem etchem lada'at hayishchem ohavim et Adonai Eloheichem bekhol levavchem uvechol nafshekhem
ה אַחֲרֵי יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן׃
5 Acharei Adonai Eloheichem telekhu ve'oto tira'u ve'et mitzvotav tishmoru uvkolo tishma'u ve'oto ta'avodu uvo tidbakun
ו וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְדוָד אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃
6 Vehanavi hahu o cholem hachalom hahu yumat ki diber sarah al Adonai Eloheichem hamotzi etchem me'eretz Mitzrayim vehapodcha miBeit avadim lehadichacha min haderech asher tzivecha Adonai Elohecha lalekhet bah uvi'arta hara mikirbecha
ז כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ׃
7 Ki yesitcha achikha ven imecha o vincha o bitcha o eshet cheikecha o re'akha asher kenafshecha baseter lemor nelchah vena'avdah Elohim acherim asher lo yadata atah va'avotecha
ח מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ׃
8 Me'Elohei ha'amim asher sevivoteikhem hakrovim elecha o harechokim mimeka miktzeh ha'aretz ve'ad ktzeh ha'aretz
ט לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו׃
9 Lo toveh lo velo tishma elav velo tachos eincha alav velo tachmol velo techaseh alav
י כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה׃
10 Ki harog tahargenu yadcha tihyeh bo varishonah lahamito veyad kol ha'am ba'acharonah
יא וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יְדוָד אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃
11 Uskalto va'avanim vamet ki bikesh lehadichacha me'al Adonai Elohecha hamotzi'acha me'eretz Mitzrayim miBeit avadim
יב וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ׃
12 Vechol Yisrael yishme'u veyira'un velo yosifu la'asot kadavar hara hazeh bekirbecha
יג כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר׃
13 Ki tishma be'achat arecha asher Adonai Elohecha noten lecha lashevet sham lemor
יד יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם׃
14 Yatz'u anashim bnei veliya'al mikirbecha vayadichu et yoshvei iram lemor nelchah vena'avdah Elohim acherim asher lo yedatem
טו וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ׃
15 Vedarashta vechakarta vesha'alta heitev vehineh emet nachon hadavar ne'estah hato'evah hazot bekirbecha
טז הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב׃
16 Hakeh takeh et yoshvei ha'ir hahi lefi charev hacharem otah ve'et kol asher bah ve'et behemtah lefi charev
יז וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַידוָד אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד׃
17 Ve'et kol shelalah tikbotz el toch rechovah vesarafta va'esh et ha'ir ve'et kol shelalah kalil l'Adonai Elohecha vehayetah tel olam lo tibaneh od
יח וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְדוָד מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׃
18 Velo yidbak beyadcha me'umah min hacherem lema'an yashuv Adonai mecharon apo venatan lecha rachamim verichamcha vehirbecha ka'asher nishba la'avotecha
יט כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ׃
19 Ki tishma bekol Adonai Elohecha lishmor et kol mitzvotav asher anochi metzavecha hayom la'asot hayashar be'einei Adonai Elohecha
יד א בָּנִים אַתֶּם לַידוָד אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת׃
14:1 Banim atem l'Adonai Eloheichem lo titgodedu velo tasimu korchah bein eineichem lamet
ב כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַידוָד אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְדוָד לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
2 Ki am kadosh atah l'Adonai Elohecha uvcha bachar Adonai lihyot lo le'am segulah mikol ha'amim asher al pnei ha'adamah
ג לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה׃
3 Lo tochal kol to'evah
ד זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים׃
4 Zot habehemah asher tochelu shor seh chesavim veseh izim
ה אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר׃
5 Ayal utzvi veyachmur ve'ako vedishon ut'o vazamer
ו וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ׃
6 Vechol behemah mafreset parsah veshosa'at shesa shtei ferasot ma'alat gerah babehemah otah tochelu
ז אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם׃
7 Akh et zeh lo tokhlu mima'alei hagerah umimafrisei haparsah hashsu'ah et hagamal ve'et ha'arnevet ve'et hashafan ki ma'aleh gerah hemah ufarsah lo hifrisu teme'im hem lakhem
ח וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ׃
8 Ve'et hachazir ki mafris parsah hu velo gerah tame hu lachem mibsaram lo tokhelu uvnivlatam lo tiga'u
ט אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ׃
9 Et zeh tokhlu mikol asher bamayim kol asher lo senapir vekaskeset tochelu
י וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם׃
10 Vekhol asher ein lo senapir vekaskeset lo tokhelu tame hu lakhem
יא כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ׃
11 Kol Tzipor tehorah tochelu
יב וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה׃
12 Vezeh asher lo tokhlu mehem hanesher vehaperes veha'ozniyah
יג וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ׃
13 Vehara'ah ve'et ha'ayah vehadayah leminah
יד וְאֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ׃
14 Ve'et kol orev lemino
טו וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ׃
15 Ve'et bat haya'anah ve'et hatachmas ve'et hashachaf ve'et hanetz leminehu
טז אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת׃
16 Et hakos ve'et hayanshuf vehatinshamet
יז וְהַקָּאָת וְאֶת הָרָחָמָה וְאֶת הַשָּׁלָךְ׃
17 Vehaka'at ve'et harachamah ve'et hashalach
יח וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף׃
18 Vehachasidah veha'anafah leminah vehadukhifat veha'atalef
יט וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ׃
19 Vekhol sheretz ha'of tame hu lachem lo ye'achelu
כ כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ׃
20 Kol of tahor tochelu
כא לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַידוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׃
21 Lo tokhlu chol nevelah lager asher bish'arecha titnenah va'achalah o machor lenochri ki am kadosh atah l'Adonai Elohecha lo tevashel gedi bachalev imo
כב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה׃
22 Aser te'aser et kol tevu'at zar'echa hayotze hasadeh shanah shanah
כג וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים׃
23 Ve'achalta lifnei Adonai Elohecha bamakom asher yivchar leshaken shmo sham ma'asar degancha tiroshcha veyitzharecha uvchorot bekarcha vetzonecha lema'an tilmad leyir'ah et Adonai Elohecha kol hayamim
כד וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ׃
24 Vekhi yirbeh mimcha haderech ki lo tuchal se'eto ki yirchak mimcha hamakom asher yivchar Adonai Elohecha lasum shmo sham ki Yevarechecha Adonai Elohecha
כה וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ׃
25 Venatatah bakesef vetzarta hakesef beyadcha vehalachta el hamakom asher yivchar Adonai Elohecha bo
כו וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ׃
26 Venatatah hakesef bekhol asher te'aveh nafshecha babakar uvatzon uvayayin uvashechar uvkhol asher tish'alcha nafshecha ve'achalta sham lifnei Adonai Elohecha vesamachta atah uveitecha
כז וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ׃
27 VehaLevi asher bish'arecha lo ta'azvenu ki ein lo chelek venachalah imakh
כח מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ׃
28 Miktzeh shalosh shanim totzi et kol ma'asar tevu'atcha bashanah hahi vehinachta bish'arecha
כט וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׃
29 Uva haLevi ki ein lo chelek venachalah imakh vehager vehayatom veha'almanah asher bish'arecha ve'achlu vesave'u lema'an Yevarechecha Adonai Elohecha bekhol ma'aseh yadcha asher ta'aseh
טו א מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה׃
15:1 Mikketz sheva shanim ta'aseh shemitah
ב וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַידוָד׃
2 Vezeh dvar hashmitah shamot kol Ba'al masheh yado asher yasheh bere'ehu lo yigos et re'ehu ve'et achiv ki kara shemitah l'Adonai
ג אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ׃
3 Et hanochri tigos va'asher yihyeh lecha et achikha tashmet yadecha
ד אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְדוָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ׃
4 Efes ki lo yihyeh becha evyon ki varech Yevarechecha Adonai ba'aretz asher Adonai Elohecha noten lecha nachalah lerishtah
ה רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃
5 Rak im shamoa tishma bekol Adonai Elohecha lishmor la'asot et kol hamitzvah hazot asher anochi metzavecha hayom
ו כִּי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃
6 Ki Adonai Elohecha berachcha ka'asher diber lach veha'avata goyim rabim ve'atah lo ta'avot umashalta begoyim rabim uvcha lo yimsholu
ז כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן׃
7 Ki yihyeh vecha evyon me'achad acheicha be'achad she'arecha be'artzecha asher Adonai Elohecha noten lach lo te'ametz et levavcha velo tikpotz et yadcha me'achicha ha'evyon
ח כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ׃
8 Ki fatoach tiftach et yadcha lo veha'avet ta'avitenu dei machsoro asher yechsar lo
ט הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְדוָד וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃
9 Hishamer lecha pen yihyeh davar im levavcha veliya'al lemor korvah shenat hasheva shenat hashmitah vera'ah eincha be'achicha ha'evyon velo titen lo vekara alecha el Adonai vehayah vecha chet
י נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׃
10 Naton titen lo velo yera levavcha betitcha lo ki biglal hadavar hazeh Yevarechecha Adonai Elohecha bekhol ma'asecha uvkhol mishlach yadecha
יא כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ׃
11 Ki lo yechdal evyon mikerev ha'aretz al ken anochi metzavecha lemor patoach tiftach et yadcha le'achicha la'aniyecha ul'evyoncha be'artzecha
יב כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ׃
12 Ki yimakher lecha achikha ha'Ivri o ha'Ivriyah va'avadcha shesh shanim Uvashanah hashevi'it teshalchenu chofshi me'imach
יג וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם׃
13 Vekhi teshalchenu chofshi me'imach lo teshalchenu reikam
יד הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ׃
14 Ha'anek ta'anik lo mitzoncha umigorncha umiyikvecha asher berachcha Adonai Elohecha titen lo
טו וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם׃
15 Vezacharta ki eved hayita be'eretz Mitzrayim vayifdecha Adonai Elohecha al ken anochi metzavecha et hadavar hazeh hayom
טז וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ׃
16 Vehayah ki yomar elecha lo etze me'imach ki ahevcha ve'et beitecha ki tov lo imakh
יז וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן׃
17 Velakachta et hamartzea Venatatah ve'ozno uvadelet vehayah lecha eved olam ve'af la'amatcha ta'aseh ken
יח לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׃
18 Lo yiksheh ve'einecha beshalechacha oto chofshi me'imach ki mishneh sechar sakhir avadcha shesh shanim uverachcha Adonai Elohecha bekhol asher ta'aseh
יט כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַידוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ׃
19 Kol habekhor asher yivaled bivkarcha uvtzoncha hazakhar takdish l'Adonai Elohecha lo ta'avod bivchor shorecha velo tagoz bechor tzonecha
כ לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אַתָּה וּבֵיתֶךָ׃
20 Lifnei Adonai Elohecha tochalenu shanah veshanah bamakom asher yivchar Adonai atah uveitecha
כא וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר כֹּל מוּם רָע לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לַידוָד אֱלֹהֶיךָ׃
21 Vekhi yihyeh vo mum piseach o iver kol mum ra lo tizbachenu l'Adonai Elohecha
כב בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו כַּצְּבִי וְכָאַיָּל׃
22 Bish'arecha tochalenu hatame vehatahor yachdav katzvi vecha'ayal
כג רַק אֶת דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם׃
23 Rak et damo lo tochel al ha'aretz tishpechenu kamayim
טז א שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַידוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃
16:1 Shamor et chodesh ha'aviv ve'asita Pesach l'Adonai Elohecha ki bechodesh ha'aviv hotzi'acha Adonai Elohecha miMitzrayim laylah
ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַידוָד אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃
2 Vezavachta Pesach l'Adonai Elohecha tzon Uvakar bamakom asher yivchar Adonai leshaken shmo sham
ג לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
3 Lo tochal alav chametz shiv'at yamim tokhal alav matzot lechem oni ki vechipazon yatzata me'eretz Mitzrayim lema'an tizkor et yom tzetcha me'eretz Mitzrayim kol yemei chayecha
ד וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר׃
4 Velo yera'eh lecha se'or bekhol gevulcha shiv'at yamim velo yalin min habasar asher tizbach ba'erev bayom harishon laboker
ה לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃
5 Lo tuchal lizboach et hapasach be'achad she'arecha asher Adonai Elohecha noten lach
ו כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם׃
6 Ki im el hamakom asher yivchar Adonai Elohecha leshaken shmo sham tizbach et hapesach ba'arev kevo hashemesh mo'ed tzetcha miMitzrayim
ז וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ׃
7 Uvishalta ve'achalta bamakom asher yivchar Adonai Elohecha bo ufanita vaboker vehalachta le'ohalecha
ח שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַידוָד אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה׃
8 Sheshet yamim tokhal matzot Uvayom hashvi'i atzeret l'Adonai Elohecha lo ta'aseh melachah
ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃
9 Shiv'ah shavu'ot tispar lach mehachel chermesh bakamah tachel lispor shiv'ah shavu'ot
י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַידוָד אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ׃
10 Ve'asita chag shavu'ot l'Adonai Elohecha misat nidvat yadcha asher titen ka'asher Yevarechecha Adonai Elohecha
יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃
11 Vesamachta lifnei Adonai Elohecha atah uvincha uvitecha Ve'avdekha va'amatecha vehaLevi asher bish'arecha vehager vehayatom veha'almanah asher bekirbecha bamakom asher yivchar Adonai Elohecha leshaken shmo sham
יב וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה׃
12 Vezacharta ki eved hayita beMitzrayim Veshamarta ve'asita et hachukim ha'eleh
יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ׃
13 Chag haSukot ta'aseh lecha shiv'at yamim be'ospecha migorncha umiyikvecha
יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃
14 Vesamachta bechagecha atah uvincha uvitecha Ve'avdekha va'amatecha vehaLevi vehager vehayatom veha'almanah asher bish'arecha
טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַידוָד אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדוָד כִּי יְבָרֶכְךָ יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ׃
15 Shiv'at yamim tachog l'Adonai Elohecha bamakom asher yivchar Adonai ki Yevarechecha Adonai Elohecha bekhol tevu'atcha uvkhol ma'aseh yadecha vehayita Akh sameach
טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְדוָד אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְדוָד רֵיקָם׃
16 Shalosh pe'amim bashanah yera'eh chol zechurcha et pnei Adonai Elohecha bamakom asher yivchar bechag hamatzot uvchag haShavu'ot uvchag haSukot velo yera'eh et pnei Adonai reikam
יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְדוָד אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃
17 Ish kematnat yado kevirkat Adonai Elohecha asher natan lach
The parasha opens on a dramatic moment of choice: two paths stand before you, blessing and curse. This is not only about reward and punishment but about a far deeper question: what kind of people do you want to be when you enter the land?
From there the parasha turns to the shaping of life in the Land of Israel: distance from idolatry, the concentration of the service of God in the chosen place, caution toward anyone who tries to lead you astray even when he looks impressive and persuasive, permitted and forbidden foods, tithes, care for the Levite and for the vulnerable, the release of debts, the treatment of the Hebrew servant, and finally the three pilgrimage festivals. Deuteronomy 11:26 to 16:17.
But beneath the list of commandments lies one large story: how you take people who came out of slavery and build from them a free society without freedom turning into selfishness.
The first thing the parasha gives you is not an answer, it is a choice
Already in the opening there is a curious detail of language: the Torah speaks in the singular, “Re’eh”, see, and immediately continues to the plural, “lifneichem”, before you (Deuteronomy 11:26).
An idea and a derashah: it can be read this way. The path of an entire community begins with the decision of one person. Sometimes we tell ourselves: what difference will my small act make? The parasha turns the gaze back to the individual and says: you see, but what you choose is ultimately placed before everyone.
The Torah warns about something surprising: do not be too impressed by miracles
The parasha describes a prophet or a dreamer of dreams who gives a sign or a wonder, and even if it comes to pass, one may not follow him when he leads toward idolatry (Deuteronomy 13:2-6). This is an almost jarring point.
An idea and an interpretation: the Torah teaches that not everything astonishing is true. Charisma, success, a wonder, even an event that is hard to explain, none of these is a substitute for examining the path itself. In today’s words: do not ask only whether it works, ask also where it is taking me.
One of the finest tensions in the parasha is found precisely on the subject of poverty
In chapter 15 the Torah sets up a tension: on one side it describes a possibility in which there will be no needy person among Israel, on the condition of listening to the voice of God, and later it addresses a reality in which the needy will not cease from the land (Deuteronomy 15:4-5; 15:11).
An idea and an interpretation: there is an enormous lesson for life here. It is possible to hold two things at once: to aspire to an ideal world, and not to be naive about the actual one. Not to say “there will always be poor people anyway, so what can be done”, but also not to think that a complex social problem will vanish with a single slogan. The Torah demands that we dream big and help now.
And what is the sign that your joy is real?
When Parashat Re’eh speaks of celebration and joy, it repeatedly brings into the picture not only a person and their family but also the Levite, the stranger, the orphan and the widow, among other places in Deuteronomy 16:11-14.
An idea and a derashah: this is perhaps one of the most beautiful messages in the parasha. A Jewish joy that fails to make room for someone left outside is still not complete. You can set a magnificent table. The question the Torah raises is who is sitting around it.
One word hovers over the whole parasha: boundary
What is eaten and what is not. Where God is served. Whom one follows and from whom one keeps away. What is done with money and debts. What is done when another person needs help.
An idea and an interpretation: at first glance boundaries sound like the opposite of freedom. But Parashat Re’eh offers a different understanding: boundaries are precisely what can turn freedom into a life with direction. A person with no boundary at all may be free to do anything, yet a captive of every impulse that passes through them.
And if I had to compress the whole of Parashat Re’eh into one sentence: life sets countless small choices before us, and the Torah claims they are not small at all, because in the end they build the person, the home, and the society we live in.
And this is perhaps the secret of the first word of the parasha: see. Before you choose, look. Not only at what is in front of your eyes, but at where this choice will take you.
”Asher tishme’u” against “im lo tishme’u”
The parasha opens: “Re’eh anochi noten lifneichem hayom berachah uklalah” (See, I set before you today a blessing and a curse, Deuteronomy 11:26). And immediately afterward it says: “Et haberachah asher tishme’u” (the blessing, that you will listen), and against it: “Vehaklalah im lo tishme’u” (and the curse, if you do not listen, Deuteronomy 11:27-28).
For the blessing the Torah does not say “if you listen”. It says “that you will listen”. But for the curse it does say “if you do not listen”.
This is not a quotation from a commentator to whom I am attributing the words, but an interpretive idea that rises from the language of the verses: perhaps the Torah is hinting that blessing is not the exceptional outcome one must hope for. On a homiletic reading one could propose that blessing is presented here as the track toward which the Torah directs a person. As if Moses were saying: not, if one day you choose the good, perhaps you will merit blessing. Rather: this is the blessing, that you will listen. The good is your natural track. And the curse? There the word “if” already appears. As though falling requires stepping off the track.
But there is something even deeper here. Perhaps “the blessing, that you will listen” means that the listening itself is part of the blessing. We are used to thinking that we will do good and then receive blessing. But the parasha can be read differently: the capacity to listen, to orient yourself, not to be a slave to your impulses and to live a life with meaning, that is already the blessing itself.
And then the first verse suddenly becomes far stronger. This is not merely two envelopes waiting for you at the end of life, one with a prize and one with a punishment. It is two forms of living.
And here is one more small detail that deepens it: the Torah says “see” in the singular, but “before you” in the plural (Deuteronomy 11:26).
A derashah: sometimes the fate of the “before you”, of a family, a community, even a people, begins from a single “see”. From one person who suddenly sees differently.
And in plain words: Parashat Re’eh perhaps does not only ask “which path will you walk?” It asks a far more frightening question: do you even see that two paths lie before you? Because most of the decisions that change our lives do not arrive with a large sign reading “blessing” or “curse”. They look like one more small decision on an ordinary day.
And this is perhaps why the Torah adds a word that seems almost superfluous: “hayom”, today. The great choice of life takes place again and again, today.
Questions on Parashat Re’eh
- Why does Parashat Re’eh open with the word “Re’eh”, see, in the singular, yet immediately turn to address an entire people in the plural? And what does that say about the power of one person to change a whole community? - Deuteronomy 11:26.
- Why does the blessing say “that you will listen”, while the curse says “if you do not listen”? Is the Torah hinting that blessing is the natural state and the curse is the deviation from it? - Deuteronomy 11:27-28.
- Why must the blessing and the curse be given specifically on two real mountains, Mount Gerizim and Mount Eival? Why turn a spiritual idea into geography you can actually see with your eyes? - Deuteronomy 11:29.
- Why does the Torah return again and again to “the place that He will choose” yet never reveal in the parasha what that place is? What can be learned precisely from that concealment? - Deuteronomy 12.
- How can the Torah forbid a state of “every man doing what is right in his own eyes”, yet a few verses later demand doing “the good and the right”? What is the difference between the two kinds of rightness? - Deuteronomy 12:8; 12:28.
- Why does a parasha so occupied with holiness and the service of God return again and again to eating, meat, meals and rejoicing? Is the holiness of Parashat Re’eh found precisely inside physical life?
- What lies behind the parasha’s unusual repetition of the prohibition on consuming blood, and what does the link between blood and soul teach about the Torah’s attitude toward life itself? - Deuteronomy 12:23-25.
- What is the most frightening thing about the passage of the false prophet: that he lies, or that his sign and wonder may actually come to pass? - Deuteronomy 13:2-6.
- If a supernatural event is not necessarily proof of truth, what deeper test does the Torah offer a person for recognizing truth? - Deuteronomy 13:2-6.
- Why does the Torah describe the one who entices toward idolatry precisely as those closest to a person, a brother, a son, a daughter, a wife or a close friend? What is it teaching here about the power of social pressure and love to distort judgment? - Deuteronomy 13:7-12.
- Within one of the harshest passages in the parasha the Torah demands, before any action, a very thorough investigation. Why does the Torah stop precisely at a place of emotional storm and demand careful clarification? - Deuteronomy 13:15.
- Why does the statement that Israel are “children” of God appear specifically next to the laws of mourning and of eating? What is the connection between spiritual identity and what a person does with their body? - Deuteronomy 14:1-3.
- Why does the Torah repeat within a single chapter the idea that Israel is a holy people, once before the food laws and once at their close? Is food in fact a declaration of identity? - Deuteronomy 14.
- What can be learned from the fact that the Torah allows a person to convert the tithe into money, travel to the chosen place, and there use the money for a meal and rejoicing? Is there a surprising conception here of serving God through enjoyment? - Deuteronomy 14:24-26.
- Why does the Levite appear again and again in the parasha, almost like a figure the reader is asked not to forget? What does this repetition teach about the social danger that arises precisely in a time of abundance?
- How can the Torah say on one hand that there will be no needy person among the people, and later say that the needy will not cease from the land? Is this a contradiction, a prophecy, or a deep lesson about ideal against reality? - Deuteronomy 15:4; 15:11.
- Why does the Torah demand, once in seven years, that a person give up a debt owed to them? What is the release of debts trying to do not only to the economy, but to the soul of the lender and the borrower? - Deuteronomy 15:1-3.
- Why is the Torah not satisfied with a command to give the poor money, but deals also with the heart and the hand? What does it know about the psychology of a person required to part with their money? - Deuteronomy 15:7-10.
- What is the meaning of the idea of giving the poor according to what that particular person lacks? Does charity in the Torah mean equality, or a deep recognition that every person lacks something different? - Deuteronomy 15:8.
- Why, when a servant is freed, does the Torah not say only “release him”, but demand that he not leave empty handed? What is the difference between giving a person freedom and giving them a real chance to begin a new life? - Deuteronomy 15:13-14.
- What is the psychological story hidden in the servant who says he does not want to go free because he is well off with his master? Can a person willingly choose to remain in a place that confines them? - Deuteronomy 15:16-17.
- Why, in the passage on the festivals, is the Torah not satisfied with your own rejoicing, but brings into your joy the servant, the maidservant, the Levite, the stranger, the orphan and the widow? Can one rejoice at all, according to the Torah, while someone beside you is left outside? - Deuteronomy 16:11-14.
- Why, in the middle of a description of festival and joy, does the Torah remind Israel that they were slaves in Egypt? What is the connection between the memory of suffering and the ability to truly rejoice? - Deuteronomy 16:12.
- Looking at the parasha as a whole, why does it move from idolatry to food, to money, to the poor, to servants, and to the festivals? Do all these different subjects in fact tell one story about the question “who rules your life”?
- And the greatest question of all: are the blessing and the curse in Parashat Re’eh only outcomes that arrive after the choice, or is the Torah trying to say that the choice itself already begins to turn a person into a blessing or into a curse?
Daily Aliyot
Aliyah 1 of 7
Parashat Re'eh - First Aliyah
The first aliyah of Re'eh puts a choice on the table: blessing and curse, Mount Gerizim and Mount Eival, the dismantling of foreign places, and the building of one center where you eat and rejoice before God.
Aliyah 2 of 7
Parashat Re'eh - Second Aliyah
The second aliyah of Re'eh sets down one center of gravity: the place where God will make His name dwell. Around it stand the offerings, the joy of the whole household, and the red line of the blood.
Aliyah 3 of 7
Parashat Re'eh - Third Aliyah
The third aliyah of Re'eh sets out tests of loyalty: do not add and do not subtract, do not follow a sign that points toward other gods, and investigate thoroughly before acting.
Aliyah 4 of 7
Parashat Re'eh - Fourth Aliyah
The fourth aliyah opens with a declaration of identity and a limit on wounding the body in mourning, then moves to the table: the signs of permitted animals, fish and birds, and the prohibition of cooking a kid in its mother's milk.
Aliyah 5 of 7
Parashat Re'eh - Fifth Aliyah
The fifth aliyah turns yield into spiritual force: a tithe eaten before God at the chosen place, converted to money when the road is long, and a safety net every three years for the Levite, the stranger, the orphan and the widow.
Aliyah 6 of 7
Parashat Re'eh - Sixth Aliyah
Shemitah as a social reset: between the vision of no needy and a reality that never ceases, the open hand, and the freed slave sent away with provision, not empty-handed.
Aliyah 7 of 7
Parashat Re'eh - Seventh Aliyah
The firstborn's sanctity, the three pilgrimage festivals and a joy that is public by definition: Pesach, Shavuot and Sukkot bind time, place and person, and no one appears before God empty-handed.