פרשת נח: תובנות ושאלות על העולם שאחרי המבול
מומלץ לקרוא את הטקסט המקראי עצמאית לפני קריאה של הפרשנות בהמשך.
העולם עומד להיחרב, ונח מצטווה לבנות תיבה.
האנושות מתפוררת. אלימות ושחיתות ממלאות את הארץ. בתוך העולם הזה, נח נדרש להכין מקום שבו יישמרו חיי משפחתו ובעלי החיים שיובאו אליו.
איך ניגשים למשימה כזאת?
התורה מתארת את נח בונה את התיבה ועושה את אשר נצטווה. בראשית ו׳, י״ד־כ״ב
אבל הסיפור של נח הרבה יותר עמוק מסיפור על מבול, חיות וקשת בענן. הוא מעלה שאלה מטרידה: אם נחריב את כל הרוע בעולם ונתחיל מחדש, האם הפעם האנושות תהיה טובה יותר?
תקציר הפרשה
האנושות הידרדרה למצב שבו הארץ מלאה חמס. ה׳ מחליט להביא מבול שימחה את החיים שעל פני האדמה, אך מציל את נח הצדיק, את משפחתו ואת בעלי החיים שנכנסים לתיבה.
גשם יורד במשך ארבעים יום וארבעים לילה. המים מציפים את הארץ. בני האדם ובעלי החיים נושמי האוויר שביבשה, מחוץ לתיבה, מתים. בראשית ז׳, כ״א־כ״ג
כעבור חודשים ארוכים המים נסוגים. נח שולח עורב ואחריו יונה, שחוזרת לבסוף עם עלה זית. לאחר שהארץ יבשה, ה׳ מצווה על נח לצאת. נח יוצא מהתיבה ומקריב קורבנות. בראשית ח׳, י״ד־כ׳
ה׳ כורת ברית עם נח ועם כל היצורים החיים: לא יהיה עוד מבול שיחריב את העולם כולו. הקשת בענן הופכת לסמל הברית.
אבל ההתחלה החדשה רחוקה מלהיות מושלמת.
נח נוטע כרם, משתכר ומתגלה במערומיו. בניו מגיבים בדרכים שונות, והמשפחה הראשונה של העולם החדש כבר נקלעת למשבר.
הדורות הבאים מתרבים, עד שבני האדם מחליטים להתאחד ולבנות עיר ומגדל שראשו בשמים. ה׳ מבלבל את שפתם ומפיץ אותם על פני הארץ.
הפרשה מסתיימת בהופעת משפחתו של אברם, האיש שעתיד לשנות את סיפור האנושות בפרשה הבאה.
שש תובנות בפרשת נח
1. הנטייה לרע נשארת, אבל היחס אליה משתנה
זה אולי אחד הרעיונות המפתיעים ביותר בפרשה.
לפני המבול, האנושות מושחתת ואלימה. ה׳ מחליט להשמיד את העולם ולהתחיל מחדש.
אבל אחרי המבול הוא אומר:
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו
קטע מבראשית ח׳, כ״א
אחרי המבול, הנטייה האנושית לרע מופיעה בנימוק להבטחה שלא לחזור על החורבן. לפני המבול תוארה רעת האדם ברקע להחלטה להשחית את העולם. הניסוחים אינם זהים, אבל המתח ביניהם בולט. בראשית ו׳, ה׳־ז׳
אפשר לקרוא כאן שינוי עמוק באופן שבו העולם מתנהל: במקום למחוק שוב ושוב את האנושות כשהיא נכשלת, ניתנת לה האפשרות להמשיך להתקיים למרות חולשותיה.
אולי תיקון העולם לא מתחיל בחיסול הרוע, אלא ביצירת עולם שבו האדם מסוגל לבחור בטוב למרות הרוע שבתוכו.
2. מה בין אזהרה לבני הדור לבין בקשת רחמים עליהם?
התורה מציגה את נח כצדיק ותמים, ומתארת כיצד הוא ממלא את הציווי ובונה תיבה להצלת משפחתו ובעלי החיים.
מכאן עדיין אי אפשר להסיק שלא ניסה להשפיע על בני דורו. רש״י מסביר שבניית התיבה נועדה לעורר את שאלותיהם, ושנח היה מודיע להם על המבול העתיד לבוא, בתקווה שישובו. זהו הסבר שמביא רש״י, ולא תיאור מפורש בפסוקים. רש״י לבראשית ו׳, י״ד
עם זאת, בפרשת נח אין תיאור של תפילה להצלת הדור. בהמשך ספר בראשית, אברהם יפנה אל ה׳ ויבקש שלא להשחית את סדום אם יימצאו בה צדיקים. בראשית י״ח, כ״ג־ל״ב
ההבדל הזה פותח שאלה על דרכי האחריות כלפי אחרים. אפשר להזהיר אדם מפני תוצאות מעשיו, ואפשר גם לבקש רחמים למענו. אלו פעולות שונות, וההשוואה ביניהן מזמינה מחשבה על מה שאפשר לעשות למען הזולת גם כשמעשיו פסולים.
3. מדוע הקשת מופיעה דווקא בתוך העננים?
ה׳ אומר:
אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן
קטע מבראשית ט׳, י״ג
הקשת אינה מבטיחה שלא יהיו עוד עננים או סערות.
היא מופיעה דווקא כשהעננים קיימים.
הברית אינה מבטיחה עולם נטול אסונות, אלא שלא יהיה עוד מבול שישחית את הארץ כולה.
ומכאן אפשר להציע קריאה אישית מרגשת:
התקווה אינה הבטחה שלא יהיו סערות בחיים. היא האפשרות לראות עתיד גם כשהסערה עדיין כאן.
4. מגדל בבל - האם האנושות נענשה דווקא על האחדות שלה?
זה אחד החלקים המסקרנים ביותר בפרשה.
בני האדם מדברים בשפה אחת, משתפים פעולה ובונים עיר ומגדל.
לכאורה, מה רע בזה?
התורה אינה מספרת במפורש שהם רצחו, גנבו או עשקו במסגרת בניית המגדל.
אבל היא מגלה את המניע שלהם:
וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ׃
קטע מבראשית י״א, ד׳
והנה פרט שקל להחמיץ.
אחרי המבול ה׳ מצווה על נח ובניו:
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ׃
קטע מבראשית ט׳, א׳
ה׳ מבקש מהאנושות להתפשט ולמלא את הארץ, ואילו בוני המגדל רוצים דווקא למנוע את פיזורה.
אולי הבעיה לא הייתה עצם הבנייה, ואפילו לא השאיפה לגדולה.
ייתכן שהבעיה הייתה הניסיון לכפות על כל האנושות עתיד אחד, מקום אחד וזהות אחת.
אחדות היא כוח עצום, אבל כשהיא מבטלת את השונות ואת החירות, היא עלולה להפוך למסוכנת.
5. נח הצליח להציל את העולם, אבל האם הצליח להציל את עצמו?
נח עומד במשימה כמעט בלתי נתפסת.
הוא שורד את חורבן האנושות, שומר על משפחתו ומציל בעלי חיים מהכחדה.
ואז, כשהכול נגמר, הוא נוטע כרם, שותה יין ומשתכר.
מדוע דווקא עכשיו?
התורה אינה מסבירה את מצבו הנפשי של נח, ולכן אי אפשר לקבוע מה גרם לו להשתכר.
אבל אפשר להציע קריאה אנושית עמוקה.
נח ידע בדיוק מה עליו לעשות בזמן האסון. הוא בנה תיבה, אסף מזון, דאג לבעלי החיים ופעל בהתאם להוראות שקיבל.
ואילו כשהמשימה הסתיימה, מתחיל סיפור אחר לגמרי.
לפעמים אדם יודע כיצד לשרוד משבר גדול, אבל אינו יודע כיצד לחזור לחיים שאחריו.
זו קריאה אפשרית בפער שבין ההישרדות לבין החיים שאחריה, ולא הסבר שהכתוב נותן להשתכרותו של נח.
6. פרט קטן בסוף הפרשה משנה את הסיפור כולו
בסוף הפרשה מסופר שתרח, אביו של אברם, יוצא עם משפחתו מאור כשדים בדרכם לארץ כנען.
אבל הם נעצרים בחרן.
המסע מתחיל, אך היעד עדיין לא הושג.
רק בפרשה הבאה אברם ייקרא ללכת אל הארץ שה׳ יראה לו.
וזו דרך מרתקת לקרוא את המעבר בין שתי הפרשות.
נח נבחר להציל את העולם מחורבן.
אברם עתיד להיבחר כדי להתחיל מסע שייתן משמעות חדשה לחיי האדם ולקשר שלו עם ה׳.
נח מציל את מה שקיים. אברם יוצא לדרך כדי לבנות משהו שעדיין איננו.
בין אחדות לחירות
יש בפרשה שני סיפורים גדולים: המבול ומגדל בבל.
בדור המבול בני האדם אינם מצליחים לחיות זה עם זה בגלל האלימות והשחיתות.
בדור הפלגה הם דווקא מצליחים להתאחד, אך מבקשים ליצור לעצמם שם ולהימנע מפיזור.
אפשר לראות כאן שתי סכנות מנוגדות לאנושות:
חברה שאין בה מספיק אחריות הדדית עלולה להתפורר. חברה שאין בה מספיק מקום לשונות עלולה להפוך לכוחנית.
אולי זו אחת השאלות הגדולות שהתורה משאירה לנו:
איך בונים עולם שיש בו גם אחדות וגם חירות, גם אחריות כלפי האחר וגם מקום לכל אדם להיות מי שהוא?
שאלה למחשבה
כשהחורבן מתקרב, איך משלבים בין הדאגה להצלת הקרובים לבין הניסיון להשפיע על מה שקורה מחוץ לתיבה?
בניית מקום בטוח והדאגה למי שנותרו בחוץ אינן בהכרח משימות נפרדות. אולי השאלה שנשארת עם סיפור נח היא כיצד להחזיק בשתיהן יחד.
לצד הפירוש המיוחס לרש״י, התובנות הן קריאות רעיוניות בסיפור, ולא קביעות המיוחסות לפרשנים.
25 שאלות על פרשת נח
-
מה היה החטא האמיתי של דור המבול, ומדוע דווקא החמס הוא שמביא את ה׳ להחליט על חורבן העולם? האם מסתתר כאן עיקרון מפתיע על הדבר שמחזיק חברה אנושית בחיים?
-
מדוע התורה מתארת את נח כצדיק בדורותיו? האם זו המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לתת לאדם, או דווקא ביקורת סמויה על צדיקותו?
-
מדוע בפרשת נח אין תיאור של תפילה להצלת הדור, ואילו בהמשך התורה אברהם מבקש רחמים על סדום? כיצד ההשוואה בין הסיפורים מאירה דרכים שונות לשאת באחריות כלפי אחרים?
-
מדוע ה׳ מצווה על נח לבנות תיבה, אבל התורה אינה מתארת בה הגה, מפרשים או אמצעי ניווט? האם התיבה מלמדת אותנו משהו מפתיע על שליטה, אמונה והרצון לדעת לאן החיים מובילים אותנו?
-
מדוע דווקא ה׳ סוגר את דלת התיבה מאחורי נח? מה משמעות הסיום וַיִּסְגֹּר יְדוָד בַּעֲדוֹ׃ (קטע מבראשית ז׳, ט״ז), והאם אפשר ללמוד ממנו על הגבול שבין אחריות אנושית להשגחה אלוהית?
-
מדוע נח מצווה לקחת שבעה זוגות של בעלי חיים טהורים, אבל רק זוג אחד מבעלי החיים שאינם טהורים, לפני מתן תורה? מה מלמדת ההבחנה הזאת על משמעות הטומאה והטהרה עוד לפני קיומן של מצוות הכשרות?
-
האם סיפור המבול הוא בעצם סיפור בריאת העולם בהילוך לאחור? אילו הקבלות מדהימות מסתתרות בין המבול לבין ששת ימי הבריאה, ומדוע ה׳ בוחר לתאר את החורבן דווקא באמצעות המים?
-
כיצד ייתכן שאותם מים שמשמידים את האנושות הם גם אלה שמרימים את התיבה ומצילים את נח? האם מסתתר כאן סוד עמוק על האופן שבו אותו כוח יכול להביא אדם לחורבן או לצמיחה?
-
מדוע התורה מספרת שה׳ זוכר לא רק את נח אלא גם את כל בעלי החיים שבתיבה? מה הדבר מלמד על היחס האלוהי לבעלי החיים ועל מקומו האמיתי של האדם בבריאה?
-
מדוע נח שולח תחילה עורב ורק אחר כך יונה? מה תפקידם של שני העופות בסיפור, ומה מלמד עלה הזית על העולם שמחוץ לתיבה?
-
מדוע נח נשאר בתיבה גם אחרי שראה שפני האדמה חרבו, וממתין לציווי לצאת? מה אפשר ללמוד מן הפער שבין מראה האדמה לבין היציאה בפועל? בראשית ח׳, י״ג־ט״ז
-
מדוע המעשה הראשון שהתורה מספרת עליו אצל נח לאחר היציאה מהתיבה הוא בניית מזבח והקרבת קורבנות? האם יש קשר מפתיע בין הכרת תודה לבין היכולת להתחיל מחדש אחרי אסון?
-
איך ייתכן שאותה נטייה אנושית לרוע שהביאה לחורבן העולם הופכת לאחר המבול דווקא לסיבה שבגללה ה׳ מבטיח שלא להשמיד אותו שוב? האם מסתתר כאן אחד השינויים המהפכניים ביותר ביחסים בין ה׳ לאדם?
-
מדוע לאחר היתר אכילת הבשר באה ההגבלה על בשר בנפשו דמו, וכיצד מפרשים אותה? מה אפשר ללמוד מן ההיתר ומן הגבול המלווה אותו על היחס לבעלי החיים? בראשית ט׳, ג׳־ד׳, רש״י לבראשית ט׳, ד׳
-
מדוע ה׳ כורת ברית לא רק עם נח ועם צאצאיו, אלא גם עם כל בעלי החיים בעולם? האם הברית הראשונה של האנושות אחרי המבול היא בעצם ברית אוניברסלית שמלמדת אותנו על אחריותנו לכל היצורים החיים?
-
הקשת בענן היא סימן לברית, אבל מדוע ה׳ אומר שהוא עצמו יראה אותה ויזכור את הברית? האם הקשת נועדה להזכיר משהו לבני האדם, לה׳, או לשניהם?
-
נח מצליח לשרוד את המבול ולהציל את העולם, אבל לאחר מכן הוא משתכר ומתגלה במערומיו. מדוע התורה בוחרת להציג כך את גיבור ההצלה? האם אפשר לקרוא כאן שאלה על החיים שאחרי ההישרדות, בלי לקבוע מה היה מצבו הנפשי של נח?
-
מה ההבדל העמוק בין חם שרואה את ערוות אביו לבין שם ויפת שמכסים אותה מבלי להביט? האם מסתתר בסיפור הזה אחד העקרונות החשובים ביותר בתורה על אהבה, כבוד והדרך שבה אנחנו מתייחסים לחולשות של אנשים קרובים?
-
מדוע נח מקלל דווקא את כנען, בנו של חם, ולא את חם עצמו שהיה מעורב באירוע? מה מסתתר מאחורי אחת הפרשיות המסתוריות והמטרידות ביותר בספר בראשית?
-
מי באמת היה נמרוד, ולמה התורה מתארת אותו כגיבור ציד לפני ה׳? כיצד מתארים אותו הפרשנים, ומה היחס בין הציד, הגבורה והמלוכה בסיפורו?
-
מדוע התורה מקדישה פרק שלם לרשימות העמים וצאצאי נח? האם מאחורי מה שנראה כמו רשימת שמות משעממת מסתתרת תפיסת עולם מהפכנית על מוצא האנושות, ההבדלים בין העמים והקשר ביניהם?
-
איך ייתכן שבפרק י׳ כבר מתוארים עמים בעלי שפות שונות, ואילו בתחילת פרק י״א נאמר שכל הארץ דיברה בשפה אחת? האם זו סתירה, שינוי מכוון בסדר הסיפורים, או דרך מתוחכמת במיוחד שבה התורה מספרת את ההיסטוריה?
-
מה באמת היה החטא של בוני מגדל בבל? הרי הם לא מתוארים כרוצחים או גנבים, אלא כאנשים מאוחדים שמשתפים פעולה במיזם אדיר. האם ייתכן שדווקא השאיפה שלהם לאחדות מוחלטת הייתה הבעיה?
-
מדוע התורה מתארת את ה׳ יורד לראות את העיר ואת המגדל שבני האדם בונים? מה משמעות הניגוד בין מגדל שראשו בשמים לבין תיאור הירידה לראותו?
-
מדוע עקרותה של שרי נזכרת בסיום פרשת נח, אחרי תיאורי ההתרבות של משפחות העמים? כיצד הפרט הזה מכין את הקריאה בסיפור אברם ושרי בהמשך התורה?
העליות היומיות
פרשת נח - עלייה ראשונה
איך נשארים ישרים כשהסביבה כולה מאבדת את הדרך? העלייה הראשונה מציבה את נח מול עולם מושחת, ואז עוברת מתיאור האופי שלו למשימה מעשית: לבנות תיבה ולשמור על החיים.
פרשת נח - עלייה שנייה
נח נכנס לתיבה, אבל רש״י מגלה היסוס דווקא ברגע הזה. על בעלי החיים הטהורים, ההמתנה לפני המבול והדלת שנסגרת כדי להגן עליו.
פרשת נח - עלייה שלישית
ראשי ההרים כבר נראים, אך היונה אינה מוצאת מנוח ונח נשאר בתיבה. רמב״ן, ספורנו ורש״י על הזכירה, עלה הזית והמרחק שבין ההצלה ליציאה.
פרשת נח - עלייה רביעית
המבול הסתיים, אך הנטייה לרע נשארה. רש״י, אבן עזרא, רמב״ן וספורנו על הקרבן, הרחמים והאחריות בעולם שנפתח מחדש.
פרשת נח - עלייה חמישית
מדוע נח זקוק לברית אחרי שניצל? רש״י ורמב״ן על הפחד לבנות מחדש, הקשת כתופעת טבע והאות שמאפשר לתת אמון בעתיד.
פרשת נח - עלייה שישית
נח נחשף בחולשתו, ובניו בוחרים כיצד להגיב. רש״י ורמב״ן על הכרם, הכבוד לאב, קללת כנען והמשפחה שהופכת למפת עמים.
פרשת נח - עלייה שביעית
מה השתבש במגדל בבל, ומה בכל זאת עמד לזכות בוניו? אבן עזרא, ספורנו, רש״י ורמב״ן על אחדות, כוח ומשפחה שיוצאת לדרך.